חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התכלית הפנימית
גאולהפדיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1870 - כל המדורים ברצף
לחפש את הטוב והאור
יש חדש
להיטלטל בדרכים ולמלא את השליחות
ברכות
שכינה מדברת
התכלית הפנימית
הברית לא הרפתה
רציתי לשאול
ברית ללא-יהודי
'לך-לך' של השומרים היהודים

בְּשׂוֹרַת הַגָּלוּת. בשורת הגלות ניתנה מייד בראשית התהוותו של העם היהודי. במעמד הנשגב של כריתת ברית בין הבתרים עם אברהם אבינו אמר לו הקב"ה (בראשית טו,יג): "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע-מֵאוֹת שָׁנָה".

הדבר מעורר תמיהה גדולה: לשם מה כורתים שני אוהבים ברית ביניהם, והלוא גם בלי הברית הם אוהבים זה את זה? אלא שמטרת כריתת הברית לעשות את האהבה לבלתי-תלויה ולנצחית, שגם אם יצוצו סיבות שיהיה בהן כדי לערער את האהבה, תשמור הברית עליה לבל תיפגע. כריתת הברית בין הקב"ה לאברהם אבינו משמעותה, שגם אם בני ישראל יחטאו ואף אם יתנכרו לקב"ה – לא תיפגע אהבת הקב"ה לעם ישראל. אם כן, איזה מקום יש לבשורת הגלות בעיצומה של כריתת הברית דווקא?

מזה עצמו עולה שהגלות איננה עונש בלבד על חטאי בני ישראל, אלא טמון בה עניין נשגב ונעלה ביותר. מתוך הגלות צומחת הגאולה, כשם שמריקבון הגרעין צומח האילן. רק בראייה חיצונית הגלות היא עונש, אך בפנימיות העניינים הגלות היא ביטוי לאהבתו העצומה של הקב"ה לעם ישראל, מכיוון שעל-ידה הוא מביא את הגאולה השלמה.

כדי שיהיה לעם ישראל הכוח לעמוד בקשיי הגלות ולהאמין שאין היא נובעת חלילה מפירוד בין הקב"ה לעם ישראל, בישר הקב"ה על הגלות בעת כריתת ברית בין הבתרים דווקא. כך הבהיר שאהבתו לעם ישראל נצחית ובלתי-תלויה, וגם הגלות עצמה היא ביטוי לאהבה זו, מכיוון שממנה ומתוכה דווקא צומחת הגאולה (ראו לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 359 ועוד).

רְכֻשׁ גָּדוֹל. בברית בין הבתרים הבטיח הקב"ה לאברהם: "וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו,יד). לכאורה מה ערכו של 'רכוש גדול' מול סבל הגלות? בני ישראל היו מוכנים לוותר על הרכוש ובלבד לצאת ממצרים רגע אחד קודם!

מסביר הרבי מליובאוויטש (שיחות קודש תש"מ עמ' 717): "זה גם הביאור על הטענות, שמוותרים על ה'רכוש גדול' – והעיקר לצאת רגע אחד קודם מהגלות וללכת אל הגאולה. כך טענו יהודים וגדולי ישראל ואבות העולם כפי שהגמרא מספרת, שיהודים במצרים טענו שהם מוותרים על 'רכוש גדול', ובלבד שכבר יֵצאו מהגלות.

"אף-על-פי-כן עיכב אותם הקב"ה עוד 'הרף עין' בגלות – מכיוון שכל הכוונה של 'ועבדום ועינו אותם ארבע-מאות שנה' הייתה רק בעבור ש'ואחרי-כן יֵצאו ברכוש גדול', ואם יגיעו לאחר הירידה רק לדרגה שבה עמדו קודם הירידה – לא היה צורך בכל הירידה. כדי שיגיעו לעלייה הנעלית יותר – למעלה מכפי שעמדו קודם הירידה – היה צורך בעוד רגע בגלות".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)