עמוד החסד
"ואעשך לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך, והיה ברכה" (יב,ב). רש"י מפרש: "בך (באברהם) חותמין". על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים (אבות א,ב). שלושה אלה התגלמו בשלושת האבות: אברהם – גמילות חסדים; יצחק – עבודה; יעקב – תורה. לפני ביאת הגואל יתמעטו עמודי התורה והעבודה, ויישאר עמוד גמילות חסדים בלבד. ועל כך נאמר: "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
הכול ירצו לברך
"ואברכך מברכיך... ונברכו בך כל משפחות האדמה" (יב,ג). אם "ואברכה מברכיך", כשכל מי שיברך אותך יבורך, ממילא – "ונברכו בך כל משפחות האדמה", הכול ירצו לברכך.
(מאוצרנו הישן)
מחשבה טובה
"ואברכה מברכיך ומקללך אאור". באשר למברכים נאמר 'ואברכה' תחילה, ואילו על המקללים נאמר 'אאור' אחר-כך. כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, והמברך הלוא הוא חושב על ברכתו קודם שיוציאה מפיו. ואילו ב'ומקללך' יהיה ה'אאור' רק אחר-כך, אחרי הוצאת הקללה מהפה, כי מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה.
(כלי יקר)
ידידים רבים
"מברכיך" – בלשון רבים, "ומקללך" – בלשון יחיד. כי ידידים שיברכוהו קנה לו אברהם אבינו לרוב, במידותיו הטובות ובהכנסת האורחים הנדירה שהצטיין בה, ואילו שונאים היו לו מעט מאוד, יחידים.
(רלב"ג)
בין דין לחסד
בברכת יצחק ליעקב נאמר "ומברכיך ברוך". היינו שהמברכים יבורכו רק לאחר שבירכו אותו בפועל. כי יצחק מידתו מידת הדין, הגבורה והצמצום, וזו קובעת שרק מי שבירך בפועל ראוי לברכתו של הקב"ה. ואולם הקב"ה, שחפץ חסד הוא, בדברו לאברהם שמידתו מידת החסד, מברך גם את מי שעתידים לברך את ישראל.
(לקוטי לוי יצחק)
ברכה שלמעלה מהזמן
הברכה לאברהם היא ברכת הקב"ה. מכיוון שהקב"ה הוא למעלה מהזמן, הוא יכול לברך אף את העתידים לברך. ואילו ברכתו של יצחק היא ברכת בשר ודם, והוא מברך רק את מי שבירכו בפועל קודם לכן.
(הרבי מליובאוויטש)
יבריכו את המתגיירים
"ונברכו בך". כשם שמבריכים את האילן כך יבריכו וישתילו בך את כל האומות שיבואו להתגייר.
(רבי יעקב מאיז'ביצה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 18:58
זריחה: 6:34
