חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המזימה הופרה
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1868 - כל המדורים ברצף
התשובה הניצחת לטענת ה'כיבוש'
חדש על המדף
כשהקב"ה שיתף רחמים עם הדין
בריאת האדם
סיבה טובה
מבראשית ועד הגאולה
המזימה הופרה
רציתי לשאול
דיני שמיטה בתשפ"ג
להבין חסידות בעזרת הפיזיקה

מהומה גדולה פרצה בין תלמידי-החכמים של העיירה. איש מהם לא האמין שזו תהיה התשובה מבעלז, בניגוד לדברי רוב הפוסקים

האדמו"ר הראשון מבעלז, רבי שלום רוקח, עיין במכתב שנשלח אליו מהקהילה היהודית בעיירה  מוסטי-ויילקיה השכנה ('מאסט' בפי היהודים). במכתב הוצגה שאלה הלכתית סבוכה, והסוגיה נפרסה על כמה עמודים.

"מבקשים אנו בכל לשון", חתמו הכותבים, "כי כבוד תורתו ישיב לנו במהירות ויורה לנו כיצד עלינו לנהוג". על החתום באו חכמי העיר, פרנסי הקהילה וגבאיה. ואולם שמו של הרב נעדר מהמכתב.

האדמו"ר קרא אליו את בנו (לימים ממלא מקומו), רבי יהושע, שהיה אז אברך צעיר, והניח לפניו את המכתב. "אנא עיין בסוגיה זו וכתוב להם תשובה", ביקש.

רבי יהושע נטל את המכתב והסתגר בחדרו. הוא צלל לעומקה של הסוגיה וליבן היטב את דברי הראשונים והאחרונים. בסיום עיונו ישב לכתוב תשובה הלכתית ארוכה ומפורטת. מסקנתו הייתה ברורה: העניין שעליו התעוררה השאלה – אסור.

הוא נכנס לחדרו של אביו ובידו התשובה שכתב. הרבי קרא את הדברים והגיב: "אין זו חוכמה גדולה לפסוק לאיסור. הלוא חז"ל הורו כי 'כוחא דהתירא עדיף'! אנא התאמץ ונסה למצוא דרך להתיר את העניין".

רבי יהושע התפלא, אך נאמן למצוותו של אביו שב לחדרו והתאמץ בכל כוחו למצוא צדדי היתר לשאלה. כעבור כמה שעות של עיון הבזיק במוחו רעיון שבאמצעותו אפשר למצוא צד של היתר, והוא פיתח את הרעיון וכתב תשובה הלכתית מנומקת שמסקנתה כי אפשר להתיר את השאלה.

הוא נכנס שנית אל אביו והציג לפניו את התשובה שכתב. "יפה מאוד", הגיב האדמו"ר. "כעת חתום את שמך ושגר את התשובה לשואלים".

כאשר הגיעה התשובה ההלכתית למוסטי-ויילקיה פרצה מהומה גדולה בין תלמידי-החכמים של העיירה. איש מהם לא האמין שזו תהיה התשובה מבעלז, בניגוד לדברי רוב הפוסקים. המתנגדים לדרכי החסידות עטו על המציאה בשמחה, והתגרו בחסידים, בטענה שהם פוסקים בניגוד להלכה. החסידים נבוכו, ולא יכלו להשיב על הטענות.

בעיצומה של הסערה עבר בעיירה רבי שלום רוזנפלד מקמינקה, שהיה מגדולי תלמידיו של רבי נפתלי מרופשיץ, ולאחר הסתלקותו נהג לנסוע אל רבי שלום מבעלז. הוא היה אז בדרכו לבעלז, וכשעבר בעיירה מוסטי-ויילקיה הציגו לפניו החסידים את התשובה ששיגר אליהם רבי יהושע, בשם אביו, וסיפרו לו על הסערה שפרצה בעיירה בעקבות זאת.

רבי שלום מקמינקה עיין בתשובה ההלכתית והביע אף הוא פליאה. "כשאבוא לבעלז אברר את העניין לאשורו", הודיע לחסידים.

בבואו לבעלז נכנס תחילה לחדרו של רבי יהושע. "כיצד הסתמכתם על היתר דחוק כל-כך?!", תהה באוזניו. "מדוע הנחתם את דברי רוב הפוסקים ופסקתם להיתר בניגוד לדעתם?!". רבי יהושע לא הגיב. הוא לא רצה לגלות שזו הייתה הוראה של אביו.

ממנו פנה רבי שלום מקמינקה לחדרו של רבי שלום מבעלז. האדמו"ר קיבל את פניו בסבר פנים יפות, ובטרם הספיק האורח לפצות פה, הוציא האדמו"ר מתחת למפת השולחן את התשובה הראשונה שכתב בנו, שבה הכריע לאיסור.

רבי שלום מקמינקה קרא את התשובה והגיב בהשתאות: "הלוא זו תשובה המכוּונת לאמיתה של תורה, ואם כן, מדוע נשלחה לשם תשובה אחרת?".

פניו של האדמו"ר הרצינו, והוא אמר: "גם רב גדול וצדיק יכול לשגות פעם אחת בהוראת ההלכה. וכי משום כך יכול אני להפקירו לשרירות ליבם של עסקני העיר?!".

התברר שכאשר האדמו"ר מבעלז ראה את שמות החותמים על השאלה, הבחין כי שמו של הרב אינו מופיע ביניהם. הוא הבין כי מאחורי השאלה ההלכתית התמימה מסתתרת מזימה. שהרי לו זו הייתה שאלה הלכתית בלבד, אך טבעי שגם הרב היה מצטרף לשואלים.

האדמו"ר הבין מייד כי ככל הנראה השאלה הובאה תחילה לפני הרב, והוא פסק להיתר. להזדמנות הזאת חיכו מבקשי רעתו, ושיגרו את השאלה לבעלז בתקווה שהתשובה תשמש כלי לניגוח הרב. לכן ביקש מבנו להתאמץ למצוא צד היתר, שיתמוך בפסק דינו של הרב.

כאשר שב רבי שלום מקמינקה מביקורו אצל רבו ועבר בעיירה מוסטי-ויילקיה, סיפר לחסידים את תשובת רבם. התברר כי הערכתו של האדמו"ר מבעלז הייתה מדויקת לגמרי.

רב העיר, תלמיד-חכם מובהק, אכן שגה בפסק ההלכה. יריביו ביקשו לנצל את הטעות החד-פעמית כהזדמנות להדחתו ממשרתו. כדי לשכנע את פרנסי הקהל לתמוך בהדחה החליטו לשלוח את השאלה לרבי שלום מבעלז, בהנחה כי ודאי יפסוק לאיסור, וכך תשמש תשובתו להצדקת ההדחה של הרב.

אלא שרבי שלום מבעלז קלט את המזימה, וכהוראת שעה ומשום כבודו של המרא דאתרא פסק כי אפשר לסמוך על ההיתר הדחוק, ובכך הציל את כבודו של הרב.

(על-פי 'אור הצפון')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)