שאלה: האם חובה על כל אחד ואחד לעלות לתורה בשמחת תורה?
תשובה: אין זה בגדר חובה, אלא מנהג ישראל. מרבים בקרואים, כדי שיזכו כולם להשתתף בשמחת התורה.
בקהילות רבות נהגו, כשהציבור גדול, לעשות מה שאין עושים בכל השנה: קרואים רבים עולים יחד לכל עלייה (אף ל'חתן תורה' ו'חתן בראשית'). כמו-כן עולים כמה כוהנים יחד בעליית כוהן וכמה לוויים יחד בעליית לוי. בבתי כנסת רבי-קהל מקצת העולים אף אינם מגיעים לספר התורה, אלא מברכים ממקומם.
במקום שהדבר מתאפשר, קוראים כמה וכמה פעמים את פרשת וזאת הברכה (עד 'מעונה'), כדי שיהיו עליות לכולם. הבנים שלפני גיל מצוות עולים עם אבותיהם, או כולם יחד לפני 'חתן תורה', בקטע מ"ולדן אמר" עד "מעונה", והמבוגר שעולה "עם כל הנערים" אומר את הברכה בקול.
מנהג העולם שבעליית 'כל הנערים' פורשים מעליהם טלית, והחזן אומר בקול את הפסוק (בראשית מח,טז) "המלאך הגואל... יברך את הנערים...", וכמו-כן פורשים טלית מעל 'חתן תורה' ו'חתן בראשית'. מנהגים אלה אינם נהוגים בחב"ד. אך על 'המלאך הגואל' נאמר שיש בזה עניין רוחני, והוא נפעל מעצמו, אלא ששמחת תורה הוא למעלה מזה.
עוד מנהג קיים בהרבה קהילות אשכנזיות, ונזכר ברמ"א, לקרוא בתורה גם בליל שמחת תורה בפרשיות שונות של ברכה, ובימינו – בפרשת וזאת הברכה, אף שמנהג זה אינו מופיע בגמרא ובפוסקים הראשונים. ובקהילות הספרדים וחב"ד אין נוהגים בזה.
מקורות: טושו"ע או"ח סי' תרסט, רמ"א, ונו"כ. משנ"ב ופסקי תשובות, וילקוט יוסף (תש"פ) שם סי"א. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 69. 'אוצר מנהגי חב"ד' תשרי, עמ' שעג.שעט-שפ.שפד. וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:58
זריחה: 6:34
