שאלה: האם יש עניין לעשות בחג הסוכות כינוס 'זכר למצוות הקהל'?
תשובה: בזמן בית המקדש, בשנה השמינית, במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות, קיימו את מצוות 'הקהל', ככתוב (דברים לא,י-יב): "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת... הַקְהֵל אֶת הָעָם".
במצווה הזאת חייבים לשתף גם את הטף (ובעצם, מהגיל הרך ביותר). הכול היו מגיעים להקשיב בכוונה רבה לקריאת התורה (פרשיות נבחרות מספר דברים) מפי המלך, וכדברי הרמב"ם "ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה, ומפי הגבורה שומעה", ולהתעורר ולהתחזק מזה "כל הימים" ביראת שמיים ובקיום המצוות.
יש קהילות, כמו בירושלים ת"ו, שנהגו לעשות כינוס גדול (בכותל המערבי, או בבית הכנסת) ולקרוא בו בציבור (בלי ברכה) את הפרשיות האלה, 'זכר למקדש'. אבל הרבי מליובאוויטש תמה מדוע במצוות רבות תיקנו חז"ל לעשות 'זכר למקדש', ודווקא במצווה זו לא מצאנו על כך מאומה. והסביר: עיקר עניינה של המצווה להרבות יראת שמיים. ואם עושים איזה 'זכר' ליראת ה' – זו המצווה עצמה!
לכן סמוך לחג הסוכות, וכמו-כן בימי חג הסוכות עצמו, ובעצם כל השנה, ואף בכל השנים, יש להקהיל יהודים 'אנשים, נשים וטף', ולפנות אליהם בדברים היוצאים מן הלב, ולחזור על תוכן הפרשיות האמורות, כדי להוליך להתחזקות ביראת שמיים ועד ל'המעשה הוא העיקר'.
מקורות: סוטה מא. רמב"ם הל' חגיגה פ"ג. ס' החינוך מצווה תריב. תורת מנחם ח"ז עמ' 62. שערי הלכה ומנהג ח"ה סי' פט. שערי שמיטה סי' סא-סו. לוח 'דבר בעתו'. |
זמנים נוספים
שקיעה: 18:50
זריחה: 6:24
