במחשבתו של הסוחר עלו כמה אפשרויות. אולי האתרוג נפל ונפסל? ואולי נגנב בידי אדם שאינו חושש לעבור על איסור גניבה כדי לזכות באתרוג מהודר?
"היכן האתרוג שמכרתי לו במחיר יקר כל-כך ?!", חשב לעצמו הסוחר וקימט את מצחו. "מדוע ר' ישראל משתמש באתרוג פשוט, בשעה שהוא מחזיק ביהלום של ירושלים, האתרוג היקר והמהודר ביותר?!".
ר' ישראל גלויברמן היה מנכבדי חסידי קרלין בירושלים. כל חייו נעו סביב התורה, והוא השקיע בה את כל כוחו ומרצו. מטרה אחת הייתה בחייו – לעבוד את הבורא בתמימות ובפשטות. חיבתו למצוות הייתה גדולה ומיוחדת, והוא הידר בקיומן.
כאשר התייצב בדוכן האתרוגים ידע הסוחר כי ר' ישראל בא לבחור את האתרוג המובחר ביותר. כדרכו שאף לקיים את המצוות בתכלית ההידור, והאתרוג שחיפש היה צריך להיות מושלם.
ר' ישראל לא היה אדם אמיד. רחוק מזה. למעשה חי חיי דחק. אך כשחיפש אתרוג מהודר, המחיר לא עצר בעדו.
אחרי חיפושים רבים מצא את האתרוג שקיווה למצוא – בנוי לתלפיות, יפה בצבעו ונקי בלי רבב. הוא שילם את מחירו בלי להניד עפעף ויצא לביתו בשמחה.
ביומו הראשון של החג בא הסוחר לבית הכנסת של חסידי קרלין-סטולין בירושלים. לקראת קריאת ההלל חיפש את ר' ישראל, כדי להביט בו בשעה שהוא עושה את הנענועים בארבעת המינים.
סוף-סוף מצא אותו עומד בפינה נסתרת, פניו קורנות משמחה של מצווה, והתלהבות קודש מטלטלת את כל גופו. הסוחר התקרב לכיוונו ואז חשכו עיניו. הוא ראה כי ידו של ר' ישראל אינה אוחזת באתרוג המהודר שאחריו חיפש ותמורתו שילם במיטב כספו, אלא באתרוג פשוט.
במחשבתו של הסוחר עלו כמה אפשרויות להסביר לעצמו את פשר הדבר. אולי האתרוג נפל ונפסל? ואולי נגנב בידי אדם שאינו חושש לעבור על איסור גניבה כדי לזכות באתרוג מהודר? אך אף אחת מהאפשרויות לא הניחה את דעתו. כאשר הסתיימה התפילה פנה הסוחר לביתו לסעודת היום, והעניין פרח מזיכרונו.
עברה שנה וחג הסוכות שוב בפתח. ר' ישראל מתייצב אצל סוחר האתרוגים, מחפש שוב את האתרוג המהודר ביותר, כדי לקיים בו את מצוות החג. לאחר חיפושים מדוקדקים מצא את האתרוג שחיפש. הסוחר חשש לגלות לו את מחירו שמא לא יוכל ר' ישראל לשלמו, ואולם ר' ישראל לא נבהל. הוא הוציא את ארנקו ומנה מול עיניו הנדהמות של הסוחר את מלוא הסכום.
בחג הראשון של הסוכות צף בזיכרונו של הסוחר מראהו המיוחד של ר' ישראל בעת נענוע ארבעת המינים, והוא החליט לחזות בו שנית. גם הפעם מצא אותו בפינה צדדית בבית הכנסת, מתכונן בהתרגשות לתפילת הלל עם ארבעת המינים.
ושוב מילאה התדהמה את הסוחר. בידו של ר' ישראל היה אתרוג פשוט ולא האתרוג המושלם שקנה במחיר יקר כל-כך. הפעם כבר לא היה יכול להסביר זאת לעצמו בהשערות שעלו בדעתו אשתקד. הוא חש כי מסתתרת כאן סיבה אחרת. אבל התפילה הסתיימה והוא הלך לביתו והתעלומה נותרה בעינה.
עברה עוד שנה, ושוב בא ר' ישראל לדוכן האתרוגים וחיפש את האתרוג המובחר ביותר. הפעם החליט הסוחר שלא יניח לו עד שיסביר לו את פשר התעלומה – מדוע הוא קונה את האתרוג היקר ביותר, ובא לבית הכנסת ובידו אתרוג פשוט וזול.
ר' ישראל הופתע מהשאלה. הוא לא העלה על דעתו שמישהו עוקב אחר מעשיו, אך הסוחר אמר לו שראה אותו שנה אחר שנה אוחז בבית הכנסת אתרוג פשוט, והוא מבקש להבין את פשר הדבר.
כשראה ר' ישראל שהשאלה באה ממקום כן ואמיתי ניאות להשיב. "מדוע אנו מקיימים את המצוות?", פתח ואמר. "הלוא כל זה הוא רק כדי לעשות נחת רוח לבורא יתברך. בטובו הגדול ציווה אותנו הקב"ה מצוות רבות ויקרות, ולכל חג העניק לנו מצוות מיוחדות, ואנו משתדלים למלא את רצונו ולעשות לו נחת רוח.
"כאשר אני בא לבית הכנסת ובידי אתרוג מהודר ומפואר כל-כך, אני מרגיש שאיני מצליח לקיים את המצווה בשלמותה. אני חושש שמשתרבבת לליבי גאווה, על שיש לי האתרוג המהודר ביותר שאין כמותו לאחרים.
"חוששני כי מבטי ההערכה ומילות ההתפעלות של חבריי היקרים יעיבו על טהרת המצווה, והתוצאה תהיה שהמצווה המהודרת והנחשקת כל-כך תיעשה בשביל החברים והידידים, ולא למטרתה האמיתית – לעשות נחת רוח לבורא יתברך.
"מצאתי לזה פתרון פשוט. קונה אני אתרוג מהודר שבמהודרים, כדי לקיים את המצווה בתכלית השלמות. על האתרוג הזה אני מברך בסוכתי בבוקר, בלי חשש מהרהורי כבוד. ואילו לבית הכנסת, במקום שבו כולם רואים, מדברים ומעריכים, אני מביא אתרוג פשוט".
(על-פי 'החינוך והמנחה') | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
