חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כשהחוקר המצרי הגניב ספר תהילים
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1865 - כל המדורים ברצף
כולנו צריכים לחזור בתשובה
יש חדש
להתחזק באמונה לפני השיבה לשגרה
הקהל
השליחות מעל הכול
מעינוי לעונג
טעם של גן עדן
רציתי לשאול
לשאול רב או רופא?
כשהחוקר המצרי הגניב ספר תהילים

"שלפתי את הניצרה. נפרדתי מהעולם, מאלוקים. צעקתי 'שמע ישראל'. ופתאום באותו רגע המצרים הפסיקו לירות עלינו"

יום הדין של אהוד חנוך הוא יום הכיפורים תשל"ד (1973). הוא היה אז חייל במוצב 'המפצח' שעל גדת תעלת סואץ וממונה על איסוף המודיעין. חודש לפני המלחמה היה ברור לו שהיא תפרוץ. הוא העביר יום-יום דיווחים על תזוזת כוחות מצריים, עד שנצטווה לחדול מהדיווחים. כשפרצה המלחמה, המוצב היה נתון להרעשה ארטילרית אדירה. כוחות קומנדו מצריים שטפו אותו מכל עבריו. חבריו נפלו זה אחר זה. איתו היה חברו משה אדדי הי"ד.

"החלטנו שכדי לא ליפול בשבי, כדאי שלא נמשיך לחיות", הוא מספר את סיפורו המצמרר. "כל אחד מאיתנו לקח רימון. החבר נכנס לתוך העשן וזה הרגע האחרון שראיתי אותו. אני שלפתי את הניצרה. נפרדתי מהעולם, מאלוקים. צעקתי 'שמע ישראל'. ופתאום באותו רגע המצרים הפסיקו לירות עלינו. החזרתי את הניצרה למקומה. זה היה שבריר שנייה שגרם לי להישאר בחיים".

הרמז מהחוקר

אהוד נלקח לשבי בקהיר פצוע בכתפו וידו מרוסקת. החוויות שלו משם קשות. חודשיים וחצי היה בכלא, נחקר ועונה. המצרים אמרו לו שהמדינה נכבשה, והיו לו כל הסיבות להאמין בכך. יום אחד נחקר בידי חוקר שדיבר איתו בעברית, במבטא ערבי כבד. בשלב מסוים נשאר עימו לבד. הוא התבונן בידו הפצועה. "אתה אִטֵּר יד ימינך?", שאל. אהוד היה בהלם. הוא הבין מייד את הרמז. "החוקר נתן לי להבין שהוא יהודי", משחזר אהוד. רגע אחר-כך נכנסו החוקרים האחרים והחקירה התנהלה כרגיל.

עברו כמה ימים והחוקר היהודי-מצרי הופיע שוב בחדר החקירות. "בפגישה הזאת, השנייה, הוא היה איתי לבד", מגולל אהוד. "הוא לא דיבר הרבה ופשוט הניח בידי, בזהירות רבה, ספר תהילים קטן. הוא ביקש ממני להסתיר אותו. מובן שעשיתי כדבריו והחבאתי את התהילים תחת בגדיי".

תעלומה שלא פוצחה

אהוד שמח על התהילים שמחה רבה. "ספר התהילים הזה ליווה אותי עד סוף השבי", הוא מספר. "קראתי בו הרבה והוא חיזק אותי. לקראת השחרור המצרים החליפו את בגדינו ולא יכולתי לצאת עם התהילים, למרות שרציתי מאוד. התחברתי לספר התהילים הזה והוא נתן לי הרבה מאוד כוחות בתקופת השבי".

מי היה החוקר הזה? "האיש פשוט סיכן את עצמו בעבורי", אומר אהוד. "אם היו תופסים אותו, זה לא היה נגמר טוב. אחרי המלחמה ניסיתי לאתר אותו. היה חשוב לי לדעת מי היה, אבל לצערי לא הצלחתי. במרוצת השנים ניסיתי בכל מיני דרכים לפענח את זהותו. כעבור שנים, גורם בחיל המודיעין הציג לפניי תמונה ואמר שחושבים שזה החוקר המדובר. אבל ממרחק השנים היה קשה לי לזהותו, כי התמונה הייתה מתקופה מבוגרת יותר בחייו".

אגרונום של אמונה

אהוד (69) מתגורר ביישוב כרמי יוסף שבשפלה, ונחשב מומחה בעל-שם בתחום מטעי הפרי. עשרות שנים שימש אגרונום במשרד החקלאות ועסק במטעי זיתים, שקדים, פקאנים ועוד. כיום הוא מכשיר את הדור הבא של האגרונומים, ומנהל משק חקלאי בעצמו. "נולדתי בירושלים, בבית מסורתי", מספר אהוד, "מאז גיל שלוש-עשרה, כשהנחתי תפילין בפעם הראשונה, אני מוסיף להניחן עד היום, יום-יום. אני מקפיד לבוא לתפילות בבית הכנסת ולשיעורי התורה המחכימים של הרב שלנו, הרב אליעזר ברוד".

האמונה מלווה אותו לכל אורך חייו. "הסיפור שלי הוא הצצה לסיפור רחב הרבה יותר של חיילים יהודים שמסרו את נפשם למען העם שלנו", הוא אומר. "אני פוגש אנשים שאין להם שום מושג על מה שעברנו, ועל מסירות נפשם של החיילים, שבזכותם, וכמובן בעזרת הקב"ה, כולנו חיים פה. אני, שחוויתי את המאורעות האלה, רוצה להעביר את המסר הזה לכל אחד מהקוראים: כדאי שנכיר הרבה יותר את פרטי האירועים האלה ואת הניסים הגדולים שחווינו".

מתנה בשבי. "החוקר הניח בידי ספר תהילים". אהוד חנוך. למטה: מימי השבי


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)