שאלה: מי קובע אם מותר לאדם לצום ביום הכיפורים – הרופא או הרב?
תשובה: זו שאלה כפולה, לרב ולרופא. על-פי ההלכה, גם בספק סכנה אסור לצום. הרופא אמור לקבוע את המצב הרפואי. יש להשתדל לשאול רופא שומר מצוות, ולפחות רופא שמכיר בערך הצום, כי מי שאינו כזה, עלול לזלזל בצום ולהמליץ שלא לצום גם במקרה שאין בכך סכנה ממשית.
גם אם אסור לאדם לצום, יש לברר אם אכילה ו/או שתייה בכמויות קטנות, בְהפסקות, יספיקו לו וימנעו ממנו לבוא לידי סכנה. אם לא – יצטרך לאכול או לשתות כפי הנחוץ. לאחר תשובת הרופא, יש לשאול רב אם וכיצד לאכול ו/או לשתות ל'שיעורים'.
אדם היודע שהוא חייב לאכול, בשיעורים או כרגיל, ומחמיר על עצמו ומוסיף לצום, עליו נאמר (בראשית ט,ה): "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש".
אכילה בשיעורים: הכמויות המוצעות הן: כל שתייה עד 40 גרם, והפסקה של 9 דקות בין שתייה לשתייה (ואם אינו יכול להמתין זמן זה, ישתדל להפסיק לפחות 4 דקות). אכילה ושתייה נמדדות בנפרד. כל אכילה עד 30 סמ"ק, ואפשר לדחוס את המזון בתוך הכלי. בין אכילה לאכילה יש להפסיק כמו בין שתייה לשתייה. בשעת הצורך – אפשר לשקול (במשקל לא דיגיטלי), או להשתמש בכלֵי מידה, שהסימונים בהם מדויקים.
מצוות היום היא התענית, ולכן אם על-ידי ההליכה לבית הכנסת, או על-ידי שהייה בבית כנסת לא-ממוזג, נאלצים לאכול או לשתות אפילו מעט – חייבים להישאר בבית (ואם צריך – במיטה), כדי לקיים את מצוות הצום כהלכתה.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תריח, נו"כ ושו"ע אדמו"ר הזקן. נשמת אברהם שם. שמירת שבת כהלכתה פל"ט. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
