עם הרב אורי גמסון, רב היישוב נורית
אם ביום הכיפורים נמחלים לנו כל העוונות, איזו משמעות יש לעיקרון של שכר ועונש?
במובן מסוים אפשר לשאול שאלה דומה על עצם העובדה שאנחנו מתוודים בכל שנה על אותם חטאים. כי אם שינינו משהו בשנה שעברה, למה צריך לבקש סליחה בשנה שאחריה?
התשובה לזה, כפי שהיא מוסברת אצל רבנו יונה מגירונדי היא, שיש הבדל בין החשבון שעושה אלוקים ובין החשבון שהאדם צריך לעשות.
מה נקבל אחרי מאה ועשרים, אם עונש על מעשים שעשינו או שכר אם תיקַנו מה שצריך לתקן, זה חשבונו של בורא עולם. מצידנו אנחנו כל הזמן צריכים לחיות בתחושה שאולי לא עשינו מספיק, ושאולי נשאר משהו מהחטא שחטאנו בעבר, שעדיין לא תוקן לגמרי. לכן, אף שביקשנו מחילת עוונות בשנה שעברה, נוסיף ונבקש שוב גם השנה.
נוסף על כך, תורת החסידות מסבירה את עקרון השכר והעונש ברמה עמוקה יותר – השכר הוא עצם הזכות להתקרב לאלוקים, והעונש הוא הריחוק שנוצר על-ידי מעשים שליליים.
השכר הגדול ביותר הוא הזכות להיות קרוב לבורא, כמו ילד שכל רצונו להיות קרוב להוריו, בלי קשר לשאלה אם הם נותנים לו משהו בתמורה או לא.
מחילת העוונות היא רמה אחת של התקרבות, כי מנקים את השולחן, ומזיזים את כל מה שהפריע עד עכשיו להתקרבות בינינו. זה כמו בן שלא בא לבקר את הוריו, ופתאום תפס את עצמו ובא לביתם וביקש את סליחתם. ההורים סולחים לו, אבל בהחלט מצפים שעכשיו יתחיל לבקרם בקביעות. כך אחרי מחילת העוונות ביום הכיפורים עלינו להשתדל להיות קרובים יותר אל הבורא כל השנה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
