עם הרב אורי קשת, מנהל בית חב"ד במערב הוותיק, ראשון-לציון
איך משלבים בין הרצינות וכובד הראש של ראש השנה לבין הסעודה החגיגית והשיחות הקלילות שמתפתחות עם האורחים?
אכן, דילמה רצינית. אני חש זאת בכל שנה, כאשר אל שולחן החג שלנו מוזמנים אורחים, ואילו אני משתדל לחוש את קדושת היום, ובפרט שאני משמש התוקע בשופר בבית הכנסת.
תורת החסידות מדברת הרבה על קדושתו של ראש השנה ועל הצורך לנצל כל רגע לאמירת תהילים. אדמו"רי חב"ד היו נמנעים מדיבורים בסעודות החג, והיו שדיברו רק על ענייני מלכותו של הקב"ה.
בנעוריי קיבלתי עליי לנהוג כך ולמעט בדיבור בראש השנה, אבל מה עושים כשמזמינים אורחים?
העליתי את הקושי הזה לפני הרב מאיר-צבי גרוזמן ע״ה, שהדריך אותי בעבודת ה'. שאלתי אותו אם אני יכול לחרוג ממנהגי בשעה שביתי משמש בית חב"ד, ובפרט כשהאורחים אינם מכירים את מנהגי החסידות, ובדרך כלל גם לא של היהדות, והם מורגלים לחשוב שראש השנה הוא הפנינג משפחתי של ׳הפי-ניו-ייר׳, ועדיין אינם מודעים לעומק משמעותו של ׳היום הרת עולם׳.
הייתי בטוח ששיקולי הקירוב ליהדות והכנסת האורחים ישכנעו אותו להתיר לי להיות ׳קליל׳ יותר. אך הרב הורה לי שלא לשנות את המנהג, אלא לשוחח עם האורחים קודם החג, ולהסביר להם שבשל קדושת היום אני ממעט בדיבור בראש השנה.
מאז אני דואג לעשות שיחה מקדימה עם האורחים על מהות היום ומכין אותם לשתיקה שלי, ואני דואג לוודא שהם מבינים אותי.
ואכן, הניסיון הוכיח שהאורחים מעריכים זאת ומתרגשים לחוות את סעודת החג באווירה זו. אני לא מדבר בשולחן החג, אבל משתדל להרבות בחיוכים.
והילדים כבר דואגים להשלים את החסר באווירה הקלילה... | 
זמנים נוספים
שקיעה: 17:53
זריחה: 5:43
