תְּקִיעַת שׁוֹפָר. בזמן הגאולה יתקע הקב"ה ב'שופר גדול', ובעקבותיו יתקבצו נידחי ישראל, כפי שהנביא מתאר (ישעיה כז,יג): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ, בִּירוּשָׁלִָם".
המפרשים מסבירים כי התקיעה כאן היא דימוי ומשל. הרד"ק מפרש: "ייתקע בשופר גדול – כך יתקבצו, כאילו היה נתקע בשופר גדול להשמיע הקול בכל העולם, כמו שאמר גם כן: וה' אלוקים בשופר יתקע. כך יבואו מכל פאה, כאילו תקעו להם בשופר". ה'מצודת דוד' מבאר: "הוא עניין משל, לומר, כולם יתקבצו ויבואו כאילו תקעו בשופר גדול להשמיע הקול בכל העולם להתקבץ ולבוא".
הפסוק מדבר על שני סוגים של יהודים שה'שופר גדול' יעורר את ליבם – "אובדים בארץ אשור"; "נידחים בארץ מצרים". המפרשים מסבירים: "לאותן שגלו למרחוק, לאשור – קורא אובדים; לאותן שגלו מקרוב, למצרים – קורא נידחים" (פירוש מהר"י קרא). רש"י מפרש שה'אובדים' הם הרחוקים יותר, שכבר כמעט נשכחו: "לפי שנפוצו בארץ רחוקה, לפנים מן הנהר סמבטיון, קראם אובדים". והרד"ק מפרש: "האובדים הם השבטים שהוגלו מעבר הנהר, שהִגלם שם מלך אשור, והוא בארץ אשור, היו שם כאילו אבודים, שלא יֵצאו עוד משם". המלבי"ם אומר: "קרא אותם שבארץ אשור אובדים, כי נשכח מקומם ומציאותם עד קץ; ואותם שבארץ מצרים הם רק נידחים".
שׁוֹפָר גָּדוֹל. למה השופר הזה נקרא 'שופר גדול'? הזוהר מסביר (חלק ג, דף רסו,ב) שהכוונה לדרגה רוחנית גבוהה ועליונה: "מה לנו אם הוא גדול או קטן? אלא אותו שופר עליון שבו יוצאים העבדים לחירות תדיר, והוא היובל, יובל עליון וגדול הוא".
בתורה מצאנו שלושה סוגי שופרות: א) השופר הרגיל של ראש השנה; ב) השופר של מתן תורה, שעליו נאמר (שמות יט,יט): "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד", שזה שופר שקולו חזק, "קול גדול"; ג) השופר של הגאולה, שהוא עצמו 'שופר גדול'.
בתורת החסידות מוסבר (לקוטי תורה דברים ס,א. התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 25) שהשופר בכלל מבטא גילוי אלוקי עליון, גילוי העונג הפנימי, שהוא למעלה מגדרי העולמות. אלא שיש שופר רגיל, והוא גילוי שעובר מבעד למערך העולמות העליונים, ויש התגלות של 'שופר גדול', "שכמו שהיא בשורשה למעלה-מעלה מסדר ההשתלשלות, באופן כזה היא נמשכת למטה, בלי כל הגבלות, ולכן היא פועלת גם על האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים, שגם הם יֵצאו מהגלות וישתחוו לה' בהר הקודש בירושלים".
הגילוי הזה אינו בא בכוחו של האדם. לכן נאמר: "ייתָּקע בשופר גדול" – ייתקע מאליו. שכן מצבו של עם ישראל ערב הגאולה הוא בשפל כזה, עד שהקב"ה אינו מצפה ממנו להתעורר בעצמו, אלא הקב"ה הוא המעורר את העם על-ידי ה'שופר גדול'. |
זמנים נוספים
שקיעה: 17:53
זריחה: 5:43
