בפרשת השבוע אומר משה רבנו לבני ישראל: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".
רש"י מעתיק מהפסוק את המילים "כי קרוב אליך" ומפרש: "התורה ניתנה לכם בכתב ובעל-פה". מפרשי רש"י מסבירים שכוונתו לבאר כי התורה שבעל־פה מקרבת את התורה שבכתב לאדם, על-ידי שהיא מבארת את כוונתה. הלוא בלי התורה שבעל-פה לא היינו יודעים, למשל, מה הכוונה בציווי "והיו לטוטפות בין עיניך" ומהי 'מלאכה' האסורה בשבת.
איפה החידוש?!
אלא שהפירוש הזה אינו מתיישב עם דרכו המסורתית של רש"י לצטט מהפסוק את המילים שבכוונתו לפרש. אילו היה רוצה לפרש כיצד "קרוב הדבר" היה עליו לצטט מילים אלה ולא את המילים "כי קרוב אליך".
הדבר יובן מתוך הבנת ההקשר הרחב יותר של דברי משה רבנו. לכאורה, מה החידוש בדבריו שהתורה שבעל-פה מקרבת את האדם להבנת התורה שבכתב, והלוא זה ארבעים שנה בני ישראל לומדים את התורה עם פירושה שבעל-פה! כמו-כן נדרש הסבר מה כוונתו באומרו "המצווה הזאת" – על איזו מצווה מדובר?
מהי 'המצווה הזאת'?
אלא שהפסוק "כי המצווה הזאת" בא בהמשך לקודמו: "כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". הכוונה בפשטות היא שמשה מעורר את בני ישראל לקיים את כל המצוות. בהמשך לזה הוא אומר: "כי המצווה הזאת לא נפלאת היא". היינו שהיכולת לקיים את כל מצוות ה', שנאמרו בפסוק הקודם, קרובה לאדם.
ברור אפוא מהי "המצווה הזאת". והתורה מפרטת: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". מדובר על כל המצוות, הן אלה שבדיבור (כברכת המזון), במחשבה (כמו התשובה שהיא בלב) ובמעשה, שהן המצוות המעשיות. כלומר, משה אומר כאן שקיום כל המצוות "קרוב אליך", לכל יהודי.
להתבונן בשכר המצוות
אלא שהודעה זו נתקלת בשאלה גדולה: האוּמנם "קרוב אליך" לקיים את כל המצוות?! הלוא יש מצוות רבות שקיומן כרוך בקשיים לא מעטים! על כך רש"י משיב באומרו: "התורה ניתנה לכם בכתב ובעל-פה". כוונת רש"י כאן איננה להלכות המצוות, אלא לשכרן, המפורט בתורה שבכתב ושבעל-פה, וכן לעונש על אי-קיומן.
כאשר אדם מתבונן בשכר ובעונש המפורטים בתורה שבכתב ובעל-פה – כל מצוות התורה נעשות קרובות אליו. לכן רש"י מצטט מהפסוק את המילים "כי קרוב אליך", שכן כוונתו לבאר כיצד הפסוק הזה הוא המשכו של קודמו – 'כי', כנתינת טעם, כיצד התורה כולה קרובה לאדם.
(תורת מנחם, כרך נג, עמ' 469) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 17:53
זריחה: 5:43
