"אחרי שהאנשים מתאוששים מההלם הראשוני למראה יהודי בעל חזות חרדית המנהל גלריה לאמנות, הם מתחילים לשאול ולהתעניין"
כשאתם חושבים על גלריה לאמנות בתל-אביב אתם ודאי מדמיינים משהו בוהמייני. אבל אם תיכנסו לגלריית 'אשכילה' ברחוב שמעון בן-שטח יקבל את פניכם במאור פנים אברך חסידי. ר' איתי גבאי (45) כבר רגיל למבטים התמהים, אבל בעזרת חיוכו שובה הלב הקרח נמס בתוך שניות.
איתי נולד בפתח-תקווה, במשפחה בעלת זיקה רופפת למסורת. את היהדות השורשית גילה כשהתחיל ציור. "זה קרה ממש בהשגחה פרטית", הוא משחזר. "המורה שלי לציור הוא חסיד חב"ד, יהודה רויטמן. בילינו שעות בסטודיו שלו, והוא היה משתף אותי בטעימות מהתורה, מהחסידות, מהמפגשים בחצרו של הרבי מליובאוויטש. העולם החדש שנגלה לי שבה את ליבי".
חזר לצייר אחרי עשור
נפשו של האמן הצעיר התעוררה וביקשה ללמוד לעומק את היהדות והחסידות. "נכנסתי לכולל אברכים קרוב לביתי והתחלתי ללמוד, ותוך כדי כך התחלתי להקפיד על עוד מצווה ועוד מצווה", הוא מספר. אחר-כך למד בישיבה ברמת אביב והקים בית בישראל.
עשר שנים התנזר מהציור, עד שיום אחר ביקש ממנו חבר לצייר את הרבי מליובאוויטש. "ציירתי והחבר התלהב מאוד", משתף איתי. "הוא הראה את הציור לחברים, ואחד מהם ביקש להזמין ציור דומה. כך הופנו אליי עוד ועוד הזמנות, עד שהרגשתי שזהו, הכישרון שלי כאן כדי להישאר".
האמנות מחברת
כיום איתי, אב לחמישה, מתגורר בתל-אביב. כשהחליט להציג את ציוריו, התלבט אם לפתוח את הגלריה בעיר מגוריו. "המחשבה הראשונית", הוא אומר, "הייתה שאולי אין מקום בעיר הזאת לסוג כזה של גלריה, המשלבת אמנות ויהדות. לבסוף, בתמיכת רעייתי, החלטנו ללכת על זה, והמציאות בשטח מדהימה".
הגלריה 'אשכילה לאמונה ואמנות' שוכנת בבניין לשימור, בן מאה שנה, ובה איתי מארח תערוכות של אמנים מגוּונים. "לאמנות יכולות עצומות לחבר בין אנשים ורעיונות, לקבל שונוּת ולעקוף קונפליקטים", מטעים איתי. הוא מנצל את מתחם הגלריה גם לשיעורי תורה עם מבקרים המעוניינים בכך.
בכל יום הוא פותח את הגלריה בתחושת סיפוק: "אני מגשים חזון של רעייתי ושלי, להקים מרחב שממזג אמנות ואמונה, יהדות וגלריה". מתברר שלשילוב הזה יש ביקוש. "אנשים נכנסים, ואחרי שהם מתאוששים מההלם הראשוני למראה יהודי בעל חזות חרדית המנהל גלריה לאמנות, מתחילים להתעניין ולשאול. הפכנו את הגלריה לנקודת מפגש בין כל הגוונים בעם שלנו".
נזכרים בסבא ובסידור
בניגוד לסטיגמה, איתי חש רוח של פתיחות: "מבקרים רבים מסתכלים עליי ונזכרים בסבא שלהם, שהיה רב, או בסידור שיש להם. פתאום כל השיח החיצוני על שסעים וקיטוב נעלם. כמה וכמה מהמבקרים באו לשיעורי תורה בעקבות המפגש הראשוני. ברגע שהמחיצות נופלות, הלבבות מתקרבים".
הוא מציג בגלריה מגוון ציורים, כדי שכל אחד ימצא את מה שמדבר לליבו. "יש שמתעניינים בציורים מופשטים, ויש המתחברים לציור של צדיק", אומר איתי, ומסיים במשאלה: "הלוואי שהאחדות שאני רואה אצלי בגלריה תתפשט גם למרחב הציבורי כולו ותגרום לנו לחוש את היותנו עם אחד".
"המחיצות נופלות והלבבות מתקרבים". גבאי (צילום: אבישי דגן)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:25
