חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:10 ח' בניסן התשפ"ד, 16/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הכובע האדום הוסר סופית
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1863 - כל המדורים ברצף
מי מוכן לסלוח שוב ושוב?
יש חדש
הופכים את הקללה לברכה
פרשת התוכחה
אימת יום הדין
גאולה לכל ישראל
הכובע האדום הוסר סופית
רציתי לשאול
הזמן המועדף לסליחות
אמונה ואמנות נפגשות בגלריה תל-אביבית

"כל זמן שאהיה בחיים, אשא אותו על כתפיי, ובטוח אני כי לא ישוב למלשינות", אמר רבי נחמיה. "ואולם לאחר פטירתי, אינני בטוח כי לא ישוב לדרכיו הרעות"

'אייזיק המוסר' – זה היה כינויו של האיש שהטיל את אימתו על יהודי זוויחוסט שבפולין, הסמוכה ללובלין. בעלי העסקים בעיר ידעו כי עליהם לשלם לאייזיק דמי שתיקה הוגנים, לבל ילשין עליהם. היה ברור להם כי הלשנה תגבה מהם מחיר גבוה פי כמה וכמה.

יום אחד הזדמן לזוויחוסט רבי נחמיה-יחיאל רבינוביץ'. הוא היה תלמידו של רבי ישראל מרוז'ין, ונתמנה לאדמו"ר בביחוב. כאשר נודע בעיר כי 'אייזיק המוסר' מתכונן לבוא אל רבי נחמיה, הזדרזו זקני העיר לעדכן אותו על טיבו של האיש.

"אדם זה מציק לנו בכל הזדמנות שנקרית לפניו", אמרו בכאב. "לכן כל הצדיקים שביקרו בעירנו סירבו לקבל ממנו תרומה וכל שכן לברכו".

רבי נחמיה האזין לדברים ואמר: "הצדיקים לא רצו לקבל ממנו פרוטה, משום שיהודי במצבו משול לאדם הטובע בביצה טובענית. מי שינסה להציל את הטובע, עלול לטבוע גם הוא.

"ואולם אני", המשיך רבי נחמיה, "מוכן לסכן את העולם הבא שלי כדי להציל את נשמתו היהודית, השקועה בביצת חטאים עכורה. אם יסכים לתת את אשר אבקש, זה יהיה סימן כי פניו לתשובה".

לא חלף זמן רב ואייזיק הופיע. "אנא, ברכני שאזכה לילדים בקרוב", ביקש האיש. רבי נחמיה הסכים לברכו בתנאי שיתרום סכום גבוה ביותר לצדקה.

כששמע זאת אייזיק, קפץ משמחה. עד אותו יום לא מצא שום צדיק שיואיל לברכו ולקבל תרומה ממנו, והנה לפניו צדיק שנענה לבקשתו. הוא מיהר לביתו והביא מייד את הסכום שנתבקש.

"כִוַונתָ את השעה", אמר לו רבי נחמיה בפנים מאירות. "כעת שוב לביתך ובוא לכאן מחר שנית".

אייזיק חזר לביתו בלב צוהל. בלילה שכב לישון ובחלומו ראה את עצמו ניצב לפני בית דין של מעלה. סופר בית הדין עמד והקריא בקול דרמטי רשימה בלתי-נגמרת של חטאיו הרבים: כיצד הלשין שוב ושוב על אחיו היהודים וסחט מהם את פת לחמם.

בכל פעם שסיים הסופר לפרט עבירה כלשהי, הגיח מלאך חבלה והכריז: "אני המלאך שנברא מאותו חטא". הסופר קורא עוד ועוד חטאים, ועוד ועוד מלאכי חבלה, שנבראו מעוונותיו, סגרו עליו.

הדיינים עיינו בדינו של אייזיק, ופסקו: "חייב!". "קחו אותו מכאן!", פקדו על מלאכי החבלה. פחד נורא נפל על אייזיק. גופו החל לרעוד מאימה, והוא הביט ימינה ושמאלה, בתקווה למצוא פתח מילוט, אך מלאכי החבלה המאיימים סגרו עליו מכל פינה.

ופתאום נשמע קול קורא. המלאכים זזו הצידה, ולתדהמתו של אייזיק ראה מולו את רבי נחמיה. הוא רץ אליו וזעק בקול גדול: "רבי, הצילני!".

ניגש רבי נחמיה אל הדיינים והחל לטעון לפניהם על כוחה של תשובה. "הקב"ה חפץ בתשובתם של רשעים. שילחו אותו בחזרה לעולם התחתון, והוא ישוב בתשובה שלמה".

לאחר דין ודברים הסכים בית דין של מעלה לבקשתו של רבי נחמיה, והחליט להחזיר את אייזיק אל העולם הזה. באותו רגע הקיץ אייזיק מחלומו, מזיע ורועד כולו.

למחרת התייצב לפני רבי נחמיה. "נו, האם תקבל עליך לעשות תשובה?", שאל אותו רבי נחמיה, עוד בטרם פצה את פיו. "האם תעשה אותי לשקרן בבית דין של מעלה?".

אייזיק הבין כי רבי נחמיה יודע על דבר החלום. באותו רגע קיבל עליו לעשות תשובה גמורה. החרטה והבושה על מעשיו הנלוזים מילאו את ליבו, והוא החליט החלטה נחושה לעשות בכל משך שארית חייו רק טוב לזולת.

רבי נחמיה בירכו בזרעא חיא וקיימא, והברכה התקיימה, ולאייזיק ולרעייתו נולד בן. מאז הִרבה לבקר בחצר רבו-מצילו, ותרם ממון רב לצדקה. הוא שב בתשובה גמורה והתרחק מדרכי המלשינות.

"כל זמן שאהיה בחיים, אשא אותו על כתפיי, ובטוח אני כי לא ישוב למלשינות", אמר רבי נחמיה. "ואולם לאחר פטירתי, אינני בטוח כי לא ישוב לדרכיו הרעות. בכוחי הדל משכתי אותו מהסטרא אחרא, אך כוחות רע רבים עלולים למושכו בחזרה אליהם".

למרבה הצער, נבואתו של הצדיק התקיימה. לאחר פטירת רבי נחמיה התגלע סכסוך כספי בין אייזיק ובין סוחר אחד. הם נסעו לרבי נתן-דוד רבינוביץ' משידלובצה, אחיינו של רבי נחמיה, כדי שיפשר ביניהם. אייזיק לא קיבל את הפשרה, וטען שהיא נוטה לטובת הצד השני.

"דודכם הסיר ממני את הכובע האדום, ואתם תכריחו אותי לחובשו שנית!", התריע, כשהוא רומז כי ישוב להלשין.

"אם דודי, רבי נחמיה, הסיר ממך את הכובע האדום, לא תשוב לחובשו שנית בחייך", השיב לו רבי נתן-דוד.

אייזיק נסע לוורשה ובידו כתב מלשינות, שאותו התכוון למסור לראשי השלטון. טרם לכתו למשרד הממשלתי ישב בפונדק לסעוד את ליבו, וכאשר בלע חתיכת לחם, נחנק ומת. דברי הרבי התקיימו.

(על-פי 'מעשה נחמיה')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)