התורה מפרטת בפרשתנו כיצד להתכונן למלחמה. הכוהן נדרש לשאת דברי חיזוק ועידוד לפני העם, ולומר: "אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם, אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם".
כך נהוג בעולם, ביציאה לקרב, שהחיילים יוצאים למשימה כשהם שרים מארש של ניצחון. ולכאורה הרי זה הפך הכלל "אל יתהלל חוגר כמפתח" (מלכים-א כ,יא). אלא שכאשר היציאה למלחמה נעשית מתוך שמחה ואמונה בניצחון, זה עצמו הוא כמו כלי נשק שמסייע להשיג את הניצחון בפועל.
מלחמת היצר
כל הדברים שקיימים בעולם השתלשלו מעניינים רוחניים שקיימים למעלה. ומכיוון שבמלחמה הגשמית יש לצאת מתוך שמחה וביטחון, הרי שכן הוא במלחמה הרוחנית. יהודי נדרש לצאת למלחמה עם היצר, כמאמר חז"ל (ברכות ה,א): "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע". ומבואר בספר התניא (פרק כט): "דהיינו, לרגוז על נפש הבהמית, שהיא יצרו הרע, בקול רעש גדול ורוגז במחשבתו".
מלמדת אותנו התורה שיש לצאת למלחמה זו מתוך שמחה וביטחון בניצחון, וכאשר יוצאים למלחמה הרוחנית מתוך שמחה, אפשר להשיג את הניצחון על-ידי השמחה עצמה, בלי להזדקק לעניינים של 'רוגז' וכדומה.
המשימה – לתקן
קודם כול על היהודי לדעת ולהיות בטוח שבכוחו לפעול את התיקון הנדרש בעולם. על הפסוק "אשר ברא אלוקים לעשות" (בראשית ב,ג) אומר המדרש (רבה שם): "לעשות – לתקן". היינו שהקב"ה ברא מלכתחילה עולם לא-מתוקן, כדי שהאדם יתקנו. מכאן שהדבר הוא בכוחו של יהודי, ועליו לצאת למלחמה זו מתוך ביטחון בניצחון.
כשיהודי מתמסר לתפקידו מובטח לו שהקב"ה יספק את כל צרכיו. אמנם אנחנו מבקשים מהקב"ה שייתן לנו את צרכינו כצדקה, כלשון הפסוק (דניאל ט,ז) "לך ה' הצדקה", אך בני ישראל והקב"ה הם דבר אחד, כמאמר הזוהר (ח"ג,עג), שישראל וקוב"ה "כולא חד", ולכן ודאי שהקב"ה מעניק ליהודי את הדרוש למילוי שליחותו.
ה'דוד' האהוב
הביטחון הזה מתחזק בחודש אלול, כפי הנרמז בראשי התיבות המפורסמים "אני לדודי ודודי לי". הקב"ה מכונה כאן 'דודי' שפירושו 'אהובי', דבר המבטא את האהבה שבין בני ישראל לקב"ה.
כמו-כן ידוע המשל של רבנו הזקן, על "מלך שקודם בואו לעיר יוצאים אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה... (ו)הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם". כל זה מחזק את הביטחון שהקב"ה נותן ליהודי את כל הכוחות לניצחון במלחמה, ובוודאי יברך את כולנו בשפע ברכה והצלחה ובשנה טובה ומתוקה.
(תורת מנחם, כרך עז, עמ' 213) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
