מהפסוק בפרשתנו: "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" הרמב"ם לומד (הלכות ערכין וחרמין, הלכה יג) שאל לאדם להקדיש את כל נכסיו אלא עד חמישית בלבד מרכושו. הרמב"ם אף מגנה את מי שחורג מכך: "אין זו חסידות אלא שטות, שהרי הוא מאבד כל ממונו ויצטרך לבריות, ואין מרחמין עליו. ובזה וכיוצא בו אמרו חכמים 'חסיד שוטה'".
לעומתו, רבנו הזקן (תניא, איגרת התשובה, פרק ג) דן בפדיון תעניות התשובה בצדקה וכותב: "ואף שיעלה לסך מסוים, אין לחוש משום 'אל יבזבז יותר מחומש'". לדעתו מותר לחרוג ממגבלת החומש, ואין כאן 'בזבוז', מפני שהצדקה מחליפה את התעניות והסיגופים, והיא הוצאה ראויה כמו הוצאה לצורכי בריאות ורפואה.
החסיד מבזבז
הסבר הדברים: הרמב"ם עצמו, בפירוש המשנה (פאה א), כותב על גמילות חסדים, שמה שאמרו חז"ל "אין לה שיעור" כוונתם אינה לעזרה ממונית, שבה יש מגבלה של חומש. אך מייד אחר-כך הרמב"ם מסייג את דבריו: "לבד אם עשה כן במידת חסידות".
כלומר, את דברי הרמב"ם יש להבין בתוך המסגרת הכללית שבה נכתבו. מגבלת החומש נכתבה בהלכות ערכין, ואילו פירוש המשניות, שבה הרמב"ם מתיר לבזבז יותר מחומש כמידת חסידות, עוסק בצדקה ובגמילות חסדים.
מי במרכז
בהלכות ערכין כותב הרמב"ם שהרעיון שעומד מאחורי הקדשת הנכסים לבית המקדש הוא שהאדם יחנך את עצמו שלא להיות קמצן. היינו שכאן מדובר בפעולת המצווה על הנותן. מכאן נובעת מגבלת החומש, שכן פזרנות יתר תביא פעולה שלילית על הנותן.
לעומת זה, מצוות גמילות חסדים שׂמה במרכז את העני, כדברי הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פרק ז): "מצוות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני". כאן יש מקום למידת חסידות ולחריגה מהחומש. ועדיין, יש להימנע מלתרום את "כל רכושו".
צדקה מלמעלה
מוסיף רבנו הזקן ומרחיב עוד יותר את היקף הנתינה, כי הוא אינו מדבר על המקבל אלא על הנותן, אך לא על תיקון מידותיו אלא על תיקון הנפש כולה מהעוונות, כתחליף לצומות ותעניות. וכאן אין שום מגבלה.
מבנה הנתינה של עשיר לעני קיים גם בַּקשר שבין בני ישראל לקב"ה. בסליחות אנו אומרים בלשון הפסוק (דניאל ט,ז) "לך ה' הצדקה". אנו מבקשים מהקב"ה כעני המבקש צדקה מעשיר, ומאחר שאין ל'נותן' מגבלה של 'חומש' – הרי שהקב"ה צריך לתת לנו שפע בלי הגבלה, עד לגאולה שלמה מהגלות. ויתרה מזו: הלוא בגאולה הקב"ה פודה גם את עצמו מהגלות, ואם כן נמצא שהנתינה היא בבחינת 'תיקון' כביכול בעבורו, ולצורך זה ביכולתו לתת את "כל רכושו"!
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ד, עמ' 2511) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
