שאלה: האם כשמגישים באירועים לחמניות 'מזונות' אין צורך בנטילת ידיים וברכת המזון?
תשובה: לחמניות 'מזונות' הן כאלה שרוב הנוזל בעיסה היה מיץ פירות, ביצים, חלב וכדומה, ולא מים. הדבר ניכר גם בטעמם של דברי המאפה הללו, וכך הם לכאורה 'מזונות' להרבה דעות.
הלחמניות האלה מוגשות לעיתים בשמחות במקום לחם, כדי לחסוך את הטרחה שבנטילת ידיים וברכת המזון, ובזה יש בעיה הלכתית גדולה.
לדעת פוסקים רבים, מכיוון שבאירועים האלה יושבים לאכול סעודה משביעה, ולחמניות ה'מזונות' הן למעשה תחליף ללחם, ולצידן אוכלים סלטים ודגים או בשר וכדומה, הרי לפחות מי שאוכל יותר מ'כביצה' (ובלחמנייה אחת יש בדרך כלל שיעור זה) – חייב לברך לכל הדעות 'המוציא'.
נוסף על כך, אדמו"ר הזקן קובע בסידורו בהקשר של מיני מאפה כאלה, שאם אוכלים מהם לשובע, כשיעור 'ארבע ביצים' ומעלה, ושבעים מהם לבדם או בצירוף בשר ודגים וכדומה, מברכים עליהם ברכת המזון (ואם יודעים מראש שהכוונה לשְׂבוע, יש ליטול ידיים תחילה ולברך 'המוציא').
גם אם אוכלים 'כזית' ומעלה מלחמנייה 'מזונות' אבל מגיעים לידי שובע מהארוחה כולה, נכנסים לספק, ואדמו"ר הזקן פוסק שבמצב כזה יש ליטול ידיים ולאכול תחילה 'כזית' לחם ממש, ולברך 'המוציא' וברכת המזון. גם מי שכבר בירך מזונות תחילה, ומתברר לו שישבע מהארוחה, ייטול ידיים ויברך 'המוציא' על לחם וברכת המזון אחר-כך.
אף בדיעבד, כשאדם אכל ושבע ממיני מאפה אלה, ולא נטל ידיו ובירך 'המוציא' על לחם, מכיוון שאכל לשובע, שהוא ספק ברכת המזון דאורייתא, מסתבר לדעתו שחייבים לברך ברכת המזון.
מקורות: ברכות מא,ב. רמב"ם ברכות פ"ג ה"ט. ב"י, שו"ע ונו"כ סי' קסח, שו"ע אדמו"ר הזקן ומשנ"ב וכה"ח, הגהות ר"ח צאנזר ודעת תורה שם. סדר ברכת הנהנין פ"ב, וביאור הרב גרין שם, ברכה כהלכה פ"ח, ברכת ה' ח"ב פ"ב ס"מ, וזאת הברכה (תשס"א) עמ' 216 ואילך, וש"נ. ראה גם שו"ת: אגרות משה או"ח ח"ג סי' לב וח"ד סי' מא. יחוה דעת ח"ג סי' יב בהערה. מנחת יצחק ח"ט סי' יז. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
