סְעוּדַת הַצַּדִּיקִים. חכמינו אומרים (פסחים קיט,ב) שבבוא הגאולה יעשה הקב"ה סעודה מיוחדת לצדיקים. לאחר הסעודה, כשתבוא העת לברך, יציעו לאבות ולמשה רבנו וכו' לברך, וכל אחד ואחד מהם יטען שאינו ראוי לכך, מפני שהיין שבכוס הוא "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" (ברכות לד,ב), עד שיאמרו לדוד המלך לברך, והוא יסכים לעשות זאת.
וכך נאמר בגמרא: "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים... לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך. ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק טול וברך. אומר להן: איני מברך שיצא ממני עשיו. אומר לו ליעקב טול וברך. אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עליי. אומר לו למשה טול וברך. אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל... אומר לו לדוד טול וברך. אומר להן: אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
המהרש"א מסביר שבברכת המזון צריך להזכיר את הברית, את התורה, את הארץ, ואת מלכות בית דוד; וכל אחד ואחד מאבות העולם והצדיקים מצא בעצמו חיסרון בעניין זה. "אבל דוד, שזכה שהוא בנה ירושלים ובְנוֹ בנה בית המקדש, שעל זה תיקנו ברכת 'בונה ירושלים', ועל כן אמר: לי – שזכיתי לכל הני מילי [=לכל המעלות האלה] – נאה לברך, שנאמר: כוס ישועות אשא גו'".
בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הָעֲתִידִית. המהר"ל מפראג מסביר (נצח ישראל פרק לג) את מעלתו המיוחדת של דוד, ואת הקשר המיוחד שלו לברכת המזון של הגאולה. נקודת הדברים: סעודה זו של הגאולה וברכת המזון שבסיומה, עניינה מתן שבח והודיה לקב"ה על שהביא לנו את הגאולה. מי שמתאים לברך ברכה זו הוא דוד דווקא, שבמהותו שייך לגאולה, ושבעצם מציאותו שולל את הגלות. לכן האבות והצדיקים לא רצו לברך ברכת המזון, בשעה שבהם עצמם יש חיסרון כלשהו כביכול, שהיה יכול להיות מעין מקור לעניין הגלות. ואילו בדוד נמצאת השלמות המלאה, בלי שום חיסרון. לכן הוא יאמר "לי נאה לברך".
בתורת החסידות (סידור עם דא"ח עמ' קב ואילך) מבואר שברכת המזון של אותה סעודה מסמלת השפעת שפע גדול ועצום, ממדרגה גבוהה ביותר. הכוס עניינה כלי קיבול לברכה. לכן האבות והצדיקים יחששו מלהיות 'כוס' לדרגה עליונה כל-כך, ודווקא דוד המלך יהיה ה'כוס' לשפע הגדול הזה.
עניינו של דוד הוא ספירת המלכות, שאין לה כלום משל עצמה, וכל עניינה שהיא מקבלת את השפע מהספירות שלמעלה ממנה. כיום המלכות היא למטה מכל הספירות, ואולם לעתיד לבוא תתעלה ותעמוד למעלה מכולן, משום שהיא כביכול עומדת ישר תחת מקור השפע, מול המדריגות העליונות ביותר. לכן דוד המלך דווקא יברך, היינו שהוא יהיה הכלי לקבלת השפע העילאי שיאיר לעתיד לבוא. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
