שאלה: הקורא קריאת שמע לפני התפילה ונשאל דבר מה, האם הוא רשאי להפסיק ולענות ואחר-כך יחזור ויקרא מחדש?
תשובה: האיסור לדבר בקריאת שמע אינו קשור (בהכרח) לברכות שלפניה ושלאחריה, אלא לעצם המצווה לקרוא את שמע. שלא כבתפילת שמונה-עשרה, שבה אסור לדבר מאומה (אלא אם כן יש חשש סכנה), הרי בקריאת שמע דרשו חז"ל מהפסוק "ודיברת בם", שיש דברים מסוימים שמותר לענות (ולשאול) בקריאת שמע: מפני היראה, מפני הכבוד, וכמובן – לענות על דברים מסוימים בתפילה לכבוד הקב"ה, כמפורט בגמרא, בשולחן ערוך ובמפרשיהם.
נחלקו הדעות אם הפסוק הראשון בלבד הוא מן התורה, או שאף כל הפרשה הראשונה, או גם הפרשה השנייה. לכל הדעות, מכיוון שברכות קריאת שמע הן מדרבנן, לא החמירו בהן יותר מבקריאת שמע עצמה.
למעשה, אסור לענות בקריאת שמע שלפני התפילה (או כשקוראים אותה בערב, אם התפללו ערבית לפני צאת הכוכבים) בדיוק כמו בקריאת שמע שבסדר התפילה. היינו, מותר לענות ל'ברכו'; ב'קדושה' ל'קדוש', 'ברוך' ו'ימלוך'; ל'מודים' – להשתחוות מעט ולומר רק את המילים 'מודים אנחנו לך'; לקדיש – רק 'אמן' של 'יהא שמיה רבא' ו'דאמירן בעלמא'; ואמן של 'הא-ל הקדוש', 'שומע תפילה', ברכות העולה לתורה והמפטיר וברכת כוהנים (הרשימה על-פי דעת אדמו"ר הזקן ומנהגי חב"ד).
אין להשיב לטלפון או לפנייה מאדם כלשהו. בימינו, שאנשים אינם מקפידים על שאילת שלום ועל מענה לה, אין מפסיקים בעבורה. אם מישהו פונה אל הקורא, יאמר זה בקול רם כמה מילים מקריאת שמע, והפונה יבין שהוא עומד בקריאת שמע.
מקורות: שו"ע אדה"ז סימנים: נח ס"א, סו ס"א וס"ה, וסי' קפג סי"א. משנ"ב סי' סו ס"ה בביה"ל ד"ה ואלו הן. הפסק בתפילה פ"ב, פ"ג ס"ה ופ"ד ס"ז ובהערות. |
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:28
