התלמוד הבבלי נפתח (ברכות א,ב) בשאלת המשנה: "מאימתי קורין את שמע בערבית?". הגמרא תמהה מדוע המשנה פותחת בקריאת שמע של ערבית ולא בשל שחרית, והיא משיבה שסדר זה תואם את סדר בריאת העולם – "ויהי ערב" קודם ל"ויהי בוקר".
לכאורה, תשובה זו איננה מיישבת את השאלה אלא מחזקת אותה. הלוא התורה נועדה לפעול חידוש בעולם. היא מרוממת ממנו ואיננה כפופה לחוקיו. מתבקש שהתורה תיצור סדר חדש, שמתחיל מהיום דווקא, ולא תתאים את עצמה לטבע העולם.
בלי דילוגים
התשובה נמצאת בסיום הש"ס (נידה עג,א): "כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר 'הליכות עולם לו', אל תקרי הליכות אלא הלכות". ולכאורה מה ההכרח שאדם ילמד הלכות בכל יום? אם למד אתמול יום שלם ומחר ילמד יום שלם – האם נורא כל-כך שידלג על יום לימוד אחד?
משיבים על כך: אכן, לימוד תורה במשך יום שלם הוא בעל ערך רב, אך יום בלי לימוד הלכה מבטל את ההבטחה שהיהודי הוא "בן העולם הבא". לעומת זה, מי שלומד הלכה בכל יום ויום – גם אם דקות אחדות בלבד, כי זה מה שזמנו מאפשר לו – "מובטח לו שהוא בן העולם הבא".
כוח ההלכה
סיבת הדבר היא: "הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות". דרשת חז"ל זו היא על הפסוק (חבקוק ג,ו): "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם, הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". המילים "הליכות עולם לו" מכוּונות לשליטת הקב"ה בעולם. לצד פשוטו של מקרא, חז"ל מסיבים את הדברים על הלכות התורה – "אל תקרי הליכות אלא הלכות".
שני הפירושים אינם סותרים זה את זה אלא משלימים זה את זה. הקב"ה מנהיג את העולם ושולט בו על-ידי הלכות התורה. אף שברא את העולם בששת ימי בראשית, רצונו של הקב"ה הוא שהיהודי יהיה שותפו בבריאה ובתיקון העולם, על-ידי שיעסוק בתורה וילמד את הלכותיה.
'שמע' במצב של 'ערבית'
כוחה של ההלכה בשינוי שהיא יוצרת בעולם. הפלפולים והסברות מוגבלים לשכל של הלומד, ואילו פסק הדין, בהלכה למעשה, יוצר השפעה מעשית. לכן מסכת ברכות נפתחת בקריאת שמע בלילה, במקביל לתהליך בריאת העולם. ההלכות המעשיות, 'הליכות עולם', נדרשות לפעול בעולם מרגע בריאתו, בערבית, בלי להמתין עד לשחרית.
יש כאן גם רמז לעבודת ה' הפרטית של האדם. לעיתים היהודי עומד במצב רוחני מרומם, בבחינת 'בוקר', ופעמים הוא בירידה רוחנית – בחינת 'ערב'. מלמדת המשנה שהקריאה 'שמע ישראל' מקומה לא רק ב'שחרית', אלא גם ב'ערבית'. ויתרה מזו, בזכות הדבֵקות בקב"ה גם במצב של חושך רוחני – יבוא האדם למצב של קריאת שמע ב'שחרית'.
(תורת מנחם, כרך כז, עמ' 222) |
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:28
