עם הרב אריק מלכיאלי, מרצה בחסידות
האם אנחנו באמת מצפים שייבנה בית מקדש ובו יקריבו קרבנות ויעלו קטורת? האין אלה דברים ששייכים לעולם העתיק?
העובדה שכבר כמעט אלפיים שנה אין לנו בית מקדש, עלולה לגרום לנו להתרגל למצב הנוכחי, ולא להבין כמה בית המקדש חסר לנו.
משל למה הדבר דומה, לאדם שנפגע בוושט, ואין הוא יכול לקבל מזון ומשקה דרך הפה. הוא ניזון על-ידי מזון מרוסק המוזרק היישר לקיבתו. כך עוברות עליו שנים, ויום אחד מספרים לו שיש שיטת טיפול חדישה שיכולה לרפא את הוושט שלו ולאפשר לו לאכול ולשתות כאחד האדם. האיש מגיב בזלזול: "אתם רוצים להחזיר אותי אחורה, לשיטת תזונה מיושנת?! אני מקבל היום את המזון ברגע אחד, בלי צורך בלעיסה ובבליעה"...
בית המקדש הוא הלב של החיים היהודיים. בבית הזה שוכן הבורא בכבודו ובעצמו, וכל העבודות הנעשות בו מסמלות עניינים רוחניים, והן מסונכרנות עם ספירות עליונות.
בעיניים הגשמיות שלנו עבודת המקדש יכולה להיראות כמעשה טכני של העלאת בהמה על המזבח, או הקטרת מרקחת בשמים, אבל כל מי שזכה להיות בבית המקדש חש את הקדושה ואת החוויה הרוחנית האדירה שהייתה בו.
בזוהר נאמר שסוד הקרבן קשור לסוד האין-סוף. הקטורת היא מלשון קשר ('קטר' בארמית הוא קשר). זו עבודה מיוחדת הנעשית בתוך היכל בית המקדש, והיא מבטאת את הקשר הפנימי עם הקב"ה, בבחינת "ונפשו קשורה בנפשו".
בית המקדש השלישי יהיה מרכז הקדושה לעולם כולו, כמו שנאמר "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". לכן אנחנו חשים אבל וצער עמוק בימים המסמלים את חורבן המקדש ומייחלים כל-כך לבניינו במהרה בימינו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
