חביבות הנר
שבת זו גדולה היא, מהטעם הפשוט: כשמכניסים נר במקום אפל, אורו חביב מאוד. לכן בימים אלה, ימי שפלות וירידה, דיכאון וחשכות, כשבא אור של שבת קודש, הוא חשוב וחביב מאוד.
(רבי אברהם-יעקב מסדיגורה)
כסעודת שלמה בשעתו
חז"ל אמרו על שבת שחל בו תשעה באב "מעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו". ולכאורה מה השמחה כאן ומה פשר המליצה "כסעודת שלמה בשעתו"? אלא שלמה הכניס את בחינת הגאולה בבניין המקדש, ולכן כשחל תשעה באב בשבת, יש בו הארת הגאולה, שיצאה לפועל על-ידי שלמה בשעתו כשבנה את בית המקדש.
(אמרי אמת)
לשם מה הספר
לוּ היינו מאמינים באמת ובתמים בביאת המשיח ובגאולה הקרובה, לא היינו מחזיקים בביתנו את הקינות מתשעה באב זה לתשעה באב הבא.
(רבי מרדכי מלכוביץ')
זמן לעשות שלום
רבי רפאל מברשד, תלמידו של הצדיק רבי פינחס מקוריץ, היה רגיל לעסוק בהבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. פעם אחת הלך בתשעה באב לבית אחד כדי להשכין שם שלום. שאלוהו: וכי אי-אפשר לדחות זאת לאחרי תשעה באב? השיב רבי רפאל: הלוא בית המקדש חרב בעוון שנאת חינם, ולפיכך ביום החורבן עלינו לעסוק בעשיית שלום.
המתן בחוץ
כאשר תשעה באב חל במוצאי שבת קודש, היה רבי נפתלי מרופשיץ מאריך בסעודה השלישית, מרבה בזמירות ואומר: שבת קודש! היי איתנו עוד קצת. קשה עליי פרידתך. ואילו תשעה באב – אתה יכול להמתין בחוץ; והלוואי שלא היית בא...
כל אחד בודד
"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם" (איכה א,א). בתקופת החורבן היו בישראל שנאה, מחלוקת ופירוד. אמנם זו הייתה "עיר רבתי עם", ועם זה היא "ישבה בדד", כי כל אחד ואחד היה בודד לעצמו.
(רבי יהושע מקוטנה)
מתגלים בעת צרה
"כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א,ב). שונאי ישראל מתפעלים מרוממותו של העם היהודי דווקא בשעה שבני ישראל שרויים במיצר. דווקא בשעת צרה ומצוקה הם מתגלים במעמדם הרוחני הרם ואינם מאבדים את דמותם האנושית, ונושאים בעוז את דגל התורה והאמונה.
(רבי נפתלי מרופשיץ)
במה מתביישים
"זכור ה' מה היה לנו, הביטה וראה את חרפתנו" (איכה ה,א). חרפה היא כאשר אנו מתביישים באמת שלנו. "מה היה לנו" – עד היכן ירדנו? "הביטה וראה את חרפתנו" – במה אנו מתביישים. דבר שאנו צריכים להתגאות בו נחשב בעינינו לבושה ולחרפה.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
