המשנה (בבא מציעא י,ג) דנה במקרה שבו קרס מבנה בן שתי קומות, שכל קומה בו שייכת לאדם אחר. בעל העלייה ביקש מבעל הקומה התחתונה לבנות את הקומה התחתונה, כדי שיוכל לבנות את ביתו עליה, ואולם זה סירב. ההלכה היא שבעל הקומה העליונה בונה את הקומה התחתונה ומחזיק בה עד שבעליה ישלם לו את הוצאות הבנייה.
אדמו"ר ה'צמח צדק' מפרש את המשנה הזאת במשמעות פנימית. השותפים הם הקב"ה וכנסת ישראל, החולקים את ירושלים של מעלה (הקומה העליונה) וירושלים של מטה (הקומה התחתונה).
הרהורי תשובה
בתחילה ה'בניין' נבנה כסדרו: בני ישראל בנו את 'ירושלים של מטה', על-ידי יראת השמיים שלהם, כפי שמתבטא בשם ירושלים – 'יראה' ו'שלם'. או-אז הקב"ה נכנס לשכון ב'ירושלים של מעלה', כדברי רז"ל: "נשבע הקב"ה שלא ייכנס בירושלים של מעלה עד שייכנס בירושלים של מטה".
בחורבן בית המקדש נהרס הבית המשותף. בא בעל העלייה, הקב"ה, ו"אמר לבעל הבית לבנות". הקב"ה מכניס הרהורי תשובה בליבם של דרי הקומה התחתונה, כדי שיתעוררו לבנות את הבית. אם ישראל מנצלים זאת, הגאולה באה מייד, כדברי הגמרא: "זכו – אחישנה". אך יכול להיות שבשל תלאות הגלות והקשיים והבלבולים של תקופה זו נוצר מצב שהיהודי "אינו רוצה לבנות" חס ושלום, מצב של "לא זכו".
מצב מר
במצב כזה הגאולה באה "בעִתה", היינו שבבוא זמן הקץ שעלה ברצונו בונה 'בעל העלייה', הקב"ה, גם את הבית התחתון, "בונה ירושלים ה'". כי מכיוון שנשבע שלא ייכנס בירושלים של מעלה עד שייכנס בירושלים של מטה, הרי הוא מוכרח לבנות גם את ירושלים של מטה.
אבל זה מצב מר, מפני הדין ש'בעל העלייה' גר בבית התחתון עד שבעל הבית התחתון ישלם לו את הוצאותיו: אין מניחים ל'תחתון' לגור בבית. אמנם הוא יושב בירושלים של מטה, אבל לא מורגש אצלו גילוי אלוקות.
כוח להתגבר
אף־על־פי-כן הקב"ה נוהג לפנים משורת הדין, וגם כאשר "בונה ירושלים ה'", שלא בעקבות התעוררות מלמטה, בכל-זאת "נידחי ישראל יכנס". הוא מלקט את כל הניצוצות של נידחי ישראל, שהתפזרו בין ה'קליפות', ומכניס אותם לירושלים של מטה. הוא יוצר התעוררות רוחנית של יראת שמיים בבני ישראל, שיהיה אצלם גילוי אלוקות.
עצם הידיעה שהקב"ה נוהג בנו לפנים משורת הדין מעניקה כוח להתגבר על קשיי הגלות, למלא את רצון ה' ו'לשלם' על בנייתה של ירושלים של מטה ביראת שמיים אמיתית. ואז יהיה העניין של "נידחי ישראל יכנס" גם על-פי שורת הדין ממש, ועד לתכלית העלייה של "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
(תורת מנחם, כרך מה, עמ' 246) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
