מסעות החיים
בכל אחד ואחד מישראל יש מ"ב מסעות במשך שנות חייו, מ"אשר יצאו מארץ מצרים" – שהיא הלידה, ואחר-כך שאר המסעות, עד שהוא מגיע ל'ארץ החיים' העליונה.
(הבעל שם טוב)
ממסע למסע
כל אחד ואחד חייב לחתור לצאת מ'מצרים' הפרטית שלו, ממְצָריו ומגבלותיו האישיים, ולהגיע ל'ארץ טובה ורחבה'. אך גם כאשר האדם יצא מ'מצרים' עליו לזכור שלגבי מדריגה עליונה יותר, הרי דרגתו העכשווית היא 'מצרים'. עליו לצאת אפוא ל'מסע' נוסף, וכך הוא חייב לעלות מחיל אל חיל, בעלייה מתמדת.
(הרבי מליובאוויטש)
האות החסרה רומזת
"אלה מסעי בני ישראל" (במדבר לג,א). בכל פרשת המסעות לא כתובה האות ז'. נראה שהרמז בזה הוא – שלא נסעו בשבת, ועוד רמז – שלא היו ישראל צריכים בדרך מסעם שום כלי זין.
(אהבת תורה)
המסעות הרצויים
כל מקום שנאמר 'אלה' פוסל את הראשונות. וכוונת הכתוב כאן לפסול את כל המסעות האחרים שיש בעולם. היינו, כל המסעות שאינם על-פי משה.
(אור החיים)
ביד רמה
"ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים" (במדבר לג,ג). אף-על-פי שהיו המצרים מקברים את בכוריהם והיה מקום לחשוש שמא ינסו לנקום את נקמתם מישראל, כי היה עם לבבם לומר: בשלכם הצער הגדול הזה – בכל-זאת יצאו בני ישראל ביד רמה.
(מלאכת מחשבת)
מסוכות לאיתם
"ויסעו מסוכת ויחנו באיתם" (במדבר לג,ו). כשנגמרים ימי הסוכות, אחרי קרוב לחודשיים של ימי סליחות ורחמים וימים נוראים, תשובה, תפילה, צדקה ומעשים טובים – היהודי יוצא מזוקק ומצורף, נקי מכל חטא, ונכנס ל"אז איתם וניקתי מפשע רב".
(עיטורי תורה)
העולם כמו חצר
"וייסעו מקברות התאווה ויחנו בחצרות" (במדבר לג,יז). כדי להתרחק מן התאווה, העצה היא להיות חדור ברעיון שהעולם הזה אינו אלא חצר, שדרכה עוברים אל הבית הקבוע, העולם הבא.
(רבי יצחק מוורקה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:42
זריחה: 5:36
