חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:17 זריחה: 6:01 ט"ז בניסן התשפ"ד, 24/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הנחמה בגלות המרה
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1856 - כל המדורים ברצף
מרכזיותו של בית המקדש
יש חדש
הנחמה בגלות המרה
מסעות
מילים נוקבות
שני מקומות לארון
פחד וגבורה
רציתי לשאול
דיני 'תשעת הימים'
מכפר עוין לקהילה יהודית פורחת

שמו של החודש, 'מנחם אב', מדגיש את הנחמה כמוטיב מרכזי בחודש שמבטא בחריפות את החורבן. מפתיע לגלות שלכמה דעות, שמו של החודש הוא 'מנחם' דווקא ולא 'אב', וגם לדעות שהשם הוא 'מנחם אב', הרי 'מנחם' הוא המילה הראשונה, דבר המבטא קדימות גם במעלה.

דבר זה מעורר תמיהה: הלוא עניינו של החודש הוא החורבן ולא הנחמה. בחודש זה אירעו החורבנות של שני בתי המקדש, והדבר קשור לעניינו של החודש, כלשון הנביא: "כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ, בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ" (ירמיהו ב,כד). הרי שזה חודש שנועד לפורענות ולא לנחמה!

תרופה מרה

זאת ועוד: בחודש אב חלים מנהגי אבלות על חורבן בית המקדש, ונאמר עליו "משנכנס אב ממעטין בשמחה". יש ענייני שמחה שנדחים בחודש אב מפני האבל, ומקיימים אותם בחודש אלול. ואף-על-פי-כן אומרים בברכת החודש: "יחדשהו הקב"ה... לשמחה". מה לשמחה ולחודש אב?!

אפשר היה לתרץ זאת על-פי דברי רש"י על המילים "משכנותיך ישראל" שבפרשת בלק (במדבר כד,ה): "אף כשהן חרבין, לפי שהן משכון עליכם, וחורבנן כפרה על הנפשות, שנאמר 'כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ', ובמה כילה? 'וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן'". כלומר, חורבן בית המקדש הוא ה'משכון', שבתמורתו ניצלו חייהם של בני ישראל. נמצא שהחורבן הוא מעין 'תרופה', אמנם מרה, אך כזאת המבטיחה את המשכיותו של עם ישראל.

לא מתרגלים

אלא שתירוץ זה יפה רק על חורבן הבית הראשון, שעליו נאמר הפסוק. ומה באשר לחורבן השני, ולהתמשכות הגלות אלפי שנים?!

הביאור הוא על-פי הכלל ההלכתי "שלוש שנים הווי חזקה" – כאשר מצב מסוים נמשך שלוש שנים, נוצרת מציאות של 'חזקה'. אם כן, השהייה הארוכה של בני ישראל בגלות הייתה אמורה ליצור מצב של 'חזקה' כלפי הגלות, כלומר, התרגלות אליה. ואף-על-פי-כן אנו רואים שהגעגועים של בני ישראל לבית המקדש לא קהו. גם יהודים שחיים בתנאי רווחה גשמיים ורוחניים עדיין מלאי ציפייה לצאת מהגלות.

רגשות אלה קיימים לא רק במחשבה אלא גם בדיבור, בתפילות של כל יום ויום, באומרנו: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"; "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ועוד.

הגעגועים מנחמים

ולכאורה, מה מונע מאיתנו להסתגל לגלות? והלוא גם בגלות השכינה עימנו, כמאמר חז"ל "גלו לאדום – שכינה עימהם". אם כן, מדוע אנו מתגעגעים כל-כך לבית המקדש?

אלא, הגעגועים בעצמם הם הנחמה. העובדה שעל אף השנים הרבות שחלפו לא הפסקנו להתגעגע לבניין בית המקדש ולגאולה, היא הנחמה. ברור לנו שאנו כבר בסופה של הגלות, ונותרה עבודה קטנה להשלים את המשימה ולבוא לגאולה האמיתית והשלמה. לכן חודש אב הוא "מנחם אב" – הוא נושא בתוכו את הנחמה הגדולה.

(תורת מנחם, כרך סא, עמ' 102)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)