חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:59 זריחה: 6:33 ו' בניסן התשפ"ג, 28/3/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מדוע אומרים 'בלי נדר'?
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1855 - כל המדורים ברצף
היעד הברור של המאבק
חדש על המדף
מדוע אומרים 'בלי נדר'?
מלחמת מדיין
כסוחר ולא כקבצן
לומדים ובונים
הנערה שלא נשברה
רציתי לשאול
איך מתירים נדר
כשבית המקדש קופץ מהספר

מדוע מסייגים התחייבות אישית באמירה 'בלי נדר'? כדי להבין זאת יש להקדים תחילה את עניינו של נדר. במובן הפשוט – אדם המבקש להימנע מלהשתמש בדבר גשמי, כדי להתקדש, מכריז על התחייבות זו ב'נדר' (בשונה משבועה שהיא התחייבות לעשות מעשה).

ברובד העמוק יותר, נדר מבטא התקדשות של הדבר הגשמי עצמו, ולא של האדם בלבד. בכל ענייני העולם טמונה קדושה, אלא שלעיתים היא נסתרת, ומה שנראה לעין הוא הכסות הגשמית – המאכל, המשקה, הרכוש וכו'. אדם האומר: "כיכר זה עליי כקרבן", מגלה נקודה של קדושה בכיכר.

אין כוח לנדרים

נדר הוא ביטוי הפוך מ'עבודת הבירורים'. עבודה זו נעשית על-ידי שימוש בדבר הגשמי, כאשר מוציאים מתוכו את הניצוץ האלוקי הטמון בו. אלא שעבודת הבירורים מחייבת מדריגה רוחנית גבוהה, כדי לוודא שהאדם איננו תאוותן אלא אכן כוונתו לשם שמיים. מי שאינו מסוגל 'לברר' את הגשמיות, יכול להימנע ממנה על-ידי נדר, וגם בדרך זו הוא חושף את הקדושה שבגשמיות.

בזמננו, בשל ירידת הדורות, אין לנו הכוח לעניין הנדרים, ולכן אומרים 'בלי נדר', שהמשמעות היא: אמנם היה מקום לנדור ולהימנע מהדבר הגשמי, אלא שעכשיו אין בכוחנו לעשות זאת.

סופי תיבות 'אלול'

גם בזמן שהנדרים היו מקובלים אפשר היה להתיר את הנדר. הנודר שנוכח כי איננו מסוגל להתגבר על הניסיון, ושהפרישות מענייני העולם קשה לו, יכול להתייצב לפני החכם או לפני בית הדין ולהתיר את נדרו.

היתר זה נרמז בסופי התיבות של המילים "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג). צירופן יוצר את המילה 'אלול', שהוא החודש שבו (בערב ראש השנה) נהוג לקיים 'התרת נדרים'. סופי התיבות מסמלים את המדריגה התחתונה שבה אנו עומדים, בשל כך שאין בנו הכוח לעמוד בניסיונות.

הכוח לתקן

מדוע התרת נדרים נעשית בחודש אלול? חודש זה חותם תקופה של ארבעים ימי התשובה של עם ישראל על חטא העגל. ממתן תורה, במשך ארבעים יום, עמדו בני ישראל בדרגת הקדושה הגבוהה ביותר, בבחינת 'נדר'. ארבעים הימים שמחטא העגל והלאה היו ימי 'כעס' מצד הקב"ה על חטאם, אף שהוא נתכפר להם – וזו בחינת 'בלי נדר', שבו האדם נמנע מהגשמיות אך איננו ממשיך בה קדושה.

ארבעים הימים שמראש חודש אלול ועד יום הכיפורים הם שוב 'ברצון', בבחינת 'התרת נדרים'. אף שהתרת הנדרים מעידה על אי־יכולתו של האדם לנדור נדר ולקיימו, עם זה ניתן לו הכוח להשתמש בגשמיות למטרות הקדושה ולקיים את 'עבודת הבירורים' בהצלחה.

(רשימות חוברת לה, עמ' 332)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)