חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:50 י"ד בתמוז התשפ"ד, 20/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חזון אחרית הימים
גאולהפדיה


מאת: מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1853 - כל המדורים ברצף
לשבור את קיר הברזל
יש חדש
היועץ נושא באחריות
נבואת בלעם
איום באקדח
חזון אחרית הימים
ההוראה הסודית
רציתי לשאול
קדושת בית הכנסת
שליחות במלחמה בכפרים הנידחים

נְבוּאַת הַגְּאֻלָּה. נבואת בלעם היא אחד המקומות במקרא שיש בהם רמזים ברורים על הגאולה הצפויה לבוא על-ידי המלך המשיח. חלק זה בנבואתו בלעם פותח בהכרזה (במדבר כד,יד): "לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים", ולאחר מכן הוא מתנבא על התקופה העתידית.

הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא, הלכה א) מציין נבואה זו כמקור מפורש בתורה לאמונה במשיח: "אף בפרשת בלעם... ניבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד... ובמשיח האחרון שעומד מבניו... 'אראנו ולא עתה' – זה דוד; 'אשורנו ולא קרוב' – זה מלך המשיח", והרמב"ם מוסיף ומפרט את חלקי נבואת בלעם הנוגעים לדוד המלך ולמשיח.

הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך חי, עמ' 271; ספר השיחות תשמ"ח כרך ב, עמ' 529) כי האריכות של הרמב"ם באשר להקבלה הרצופה בין המשיח לדוד המלך מחזקת את מעמדו של המשיח כמי שמביא שלמות בתורה ובמצוותיה. עניינו של המשיח להחזיר את מלכות דוד לממשלתה, לבנות את בית המקדש, לקבץ את נידחי ישראל ולהחזיר את משפטי התורה. זו מהותו של המשיח – הוא מחזיר את השלמות בתורה ובמצוותיה שנפגמה בשל הגלות.

דבר זה בא לידי ביטוי בהקבלה בין המשיח לדוד המלך. דוד יצר את התנאים להשגת שלמות בתורה ובמצוות. הוא היה מלך על כל ישראל; סיים את כיבוש הארץ ואת המלחמות מול אויבי ישראל; והוא שהחל בהכנות לבניית בית המקדש. גם המשיח יחזיר את מלכות דוד, יבנה את בית המקדש ויקבץ את נידחי ישראל, דבר שיאפשר את חזרת כל משפטי התורה ואת יכולתו של עם ישראל לקיים את התורה במלוא שלמותה.

כּוֹכָב. בנבואת בלעם מתוארת הופעתו של המשיח ככוכב הזורח פתאום בעולם – "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל". ואולם יש גם תיאור אחר של הופעת המשיח (זכריה ט,ט): "גִּילִי מְאד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא, עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת".

שני התיאורים הסותרים האלה מתיישבים על-פי הכלל שהגמרא מציבה (סנהדרין צח,א): "זכו – אחישנה; לא זכו – בעיתה... זכו – עם ענני שמיא; לא זכו – עני ורוכב על חמור". כך מבאר זאת ה'אור החיים' (במדבר כד,יז): "שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל – יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמיים במופת ואות... מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה – תהיה באופן אחר, ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור".

בהמשך הוא מפרט, שעל הגאולה בדרך הראשונה נאמר "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" – "שיזרח הגואל מן השמיים... רמז לכוכב היוצא באמצע השמיים, לנס מופלא"; ואילו הדרך השנייה מרומזת במילים "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" – "שיקום שבט אחד מישראל, כדרך הקמים בעולם דרך טבע... שיבוא עני ורוכב על חמור ויקום וימלוך ויעשה מה שנאמר בסמוך".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)