שאלה: מה טעם המנהג להדליק נר ביום השנה וביום הילולא?
תשובה: נוהגים להדליק נר לכבוד הנפטר ולעילוי נשמתו בביתו, או בבית האבל, משעת הפטירה עד כלות ה'שבעה' (למנהג חב"ד – כל השנה, עד אחרי יום השנה הראשון), וכן ביום השנה לפטירתו. כמו-כן מדליקים נר בביקורי קברים.
יש מהדרים להדליק בשמן זית, ויש (וכן מנהג חב"ד) – בשעווה (ראשי תיבות: "הקיצו ורננו שוכני עפר"), ואם אי-אפשר - מדליקים נר רגיל, ואם אי-אפשר - מנורת חשמל.
יש מקשרים זאת לצוואתו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, שציווה למשפחתו: "נר יהיה דלוק במקומו", שהכוונה שם משום כבוד הנפטר.
והסביר רבנו בחיי: "הנשמה נהנית בהדלקת הנרות, והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה, ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה, מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל, ולכן היא נמשכת אחר האור שהוא ממינה, אף-על-פי שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט, ועל כן המשיל אותה שלמה המלך ע"ה לנר, הוא שאמר (משלי ה): 'נר ה' – נשמת אדם'".
על-פי תורת החסידות, הנר מסמל את הרבדים השונים של הקשר בין היהודי לקב"ה: בנר יש פתילה (הגוף והנפש הבהמית), שמן (תורה ומצוות) ואש (אור ה'). תפקידה של הנשמה בעולם להדליק את הנר. על-ידי קיום התורה והמצוות מתעלה ה'פתילה' באור ה' עד שהיא נכללת בו. עוד מסבירה החסידות, שהאש הנוצרת על-ידי ההדלקה מתחלקת בכללות לשניים: 'אור כהה' (האור הקרוב אל הפתילה, דבר המסמל קיום מצווה באופן שניכרת גם מציאות האדם העושה), ו'אור בהיר' (האור המאיר, קיום תורה ומצוות בכוונה טהורה 'לשמה').
מקורות: כתובות קג,א. רבנו בחיי שמות כה,לא. גשר החיים ר"פ כ. שערי הלכה ומנהג יו"ד עמ' שפג. טעמי המנהגים עמ' תמג. נטעי גבריאל אבלות ח"א פצ"ב, וש"נ. לקוטי שיחות ה עמ' 445, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 18:59
זריחה: 6:33
