טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת. בימות המשיח יתגלו טעמי המצוות, שמכוסים מאיתנו בזמן הזה. כך נאמר במדרש (תנחומא תחילת פרשת חוקת): "דברים המכוסים מכם בעולם הזה, עתידין להיות צפויים לכם לעולם הבא, כהדין סמיא דצפי" [=כסומא זה שמתחיל לראות]. אפילו שלמה המלך, החכם מכל אדם, לא הצליח להשיג את טעמה של מצוות פרה אדומה, וכפי שאמר (במדבר רבה פרשה יט,ו): "על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי, אמרתי אֶחְכָּמָה – והיא רחוקה ממני".
הקב"ה רצה שתישאר לפחות מצווה אחת בבחינת 'חוקה' – דבר על-שכלי לגמרי. התורה מדייקת לומר: "זאת חוקת התורה" (ולא "חוקת הפרה"), מפני שמצווה זו מלמדת על כל התורה כולה. אל לנו לחשוב שהתורה כולה היא דבר שכלי והגיוני ורק מצווה זו נעלית מן השכל – אלא היסוד העל-שכלי הוא "חוקת התורה", הוא הבסיס לכל התורה. התורה והמצוות, במהותן השורשית, הן למעלה מכל גדרי השכל וההשגה; הן רצונו וחוכמתו של הקב"ה. וכשם שאין ביכולת שום נברא להשיג את הבורא, כך אין שום אפשרות להשיג את חוכמתו ורצונו.
לכן לא גילה הקב"ה לעם ישראל את טעם הפרה האדומה, כדי שהיסוד העל-שכלי שבתורה יהיה חלק מקיום המצוות, והתורה לא תיתפס בעיני היהודי במושגי שכל והיגיון בלבד. למשה רבנו בלבד גילה את טעם הפרה האדומה, מפני שכל מהותו מסירות נפש והתבטלות מוחלטת לקב"ה, ולכן בכוחו להשיג את טעם הפרה. אך לעתיד לבוא יוכלו כל ישראל להגיע להשגת טעמי המצוות, כפי שיגלה אותם משיח צדקנו.
הִלְכוֹת הַצִּפִּיָּה. הרמב"ם מפרט את הפרות האדומות שנעשו במרוצת הדורות (הלכות פרה אדומה סוף פרק ג): "תשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצווה זו עד שחרב הבית בשנייה. ראשונה עשה משה רבנו, שנייה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית. והעשירית יעשה המלך המשיח, מהרה ייגלה, אמן כן יהי רצון".
ספרו של הרמב"ם הוא ספר הלכתי ולא ספר תפילות ומשאלות. מה אפוא עניינה של התוספת "מהרה ייגלה, אמן כן יהי רצון"? מסביר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך כח, עמ' 131) שהרמב"ם אכן רוצה ללמדנו הלכה חשובה על עומק הציפייה והתפילה לביאת המשיח. גם כאשר עניין הגאולה עולה בדרך אגב, הוא צריך לעורר אצל יהודי רגשות עמוקים כל-כך של כמיהה ותשוקה, עד שמייד יישא תפילה: "מהרה ייגלה!".
לכן הרמב"ם הכניס עניין זה בהלכות הפרה האדומה דווקא ולא בהלכות המדברות על המשיח ועל הגאולה. אילו היה כותב זאת שם, היינו מבינים שכאשר עוסקים בסוגיית הגאולה יש צורך להתפלל עליה. אך כאן הרמב"ם מלמדנו שהתפילה לגאולה צריכה לפרוץ מליבו של היהודי גם כשהוא עוסק בעניינים אחרים, אלא שהוא נזכר בגאולה – ומייד הוא מבטא את תשוקתו וכמיהתו לביאת המשיח במהרה בימינו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
