חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:23 זריחה: 6:07 י"ט באב התשפ"ב, 16/8/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עולם עתידי של גבורה
גאולהפדיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1851 - כל המדורים ברצף
טשטוש גבולות איננו כבוד
יש חדש
המסר הנצחי מהמחלוקת
מחלוקת קורח
לא להוסיף מצווה
עולם עתידי של גבורה
סיבה טובה לקנאה
רציתי לשאול
ביעור לפירות שביעית
דילמות של שחקן שומר מצוות

לְוִיִּים וְכוֹהֲנִים. בזמן הגאולה יתעלה העולם למדריגה עליונה יותר. אחד הביטויים לכך הוא שהלוויים יהיו בבחינת כוהנים. כך מובא בספר התניא (פרק נ): "ולעתיד, שהעולם יתעלה, יהיו הם [=הלוויים] הכוהנים, וכמו שכתב האר"י ז"ל על פסוק 'והכוהנים הלוויים', שהלוויים של עכשיו יהיו כוהנים לעתיד".

הפסוק שהאר"י מביא הוא ביחזקאל (מד,טו): "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי – הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי". אומר על כך האריז"ל (לקוטי תורה, יחזקאל עמ' שכג), שנשמות הלוויים באו מקין, ואמנם קין הוא הבכור וראוי לכהונה, אך בחטאו ניטלה הכהונה ממנו וניתנה לכוהנים. אך לעתיד לבוא, כשהעולם ייטהר ויתוקן, יחזרו הלוויים להיות כוהנים, כראוי על-פי שורשם.

עניין זה הוא שעמד בשורש הפנימי של מחלוקת קורח. קורח ידע כי שורשו של שבט לוי מהגבורות העליונות, וידע שלעתיד לבוא יהיו הגבורות עיקר ולא החסדים. לכן תבע שהלוויים, ששורשם מהגבורות, יהיו הקרובים לעבודת המשכן, ולא הכוהנים, ששורשם מהחסדים. כך מבאר זאת רבנו הזקן (לקוטי תורה, קורח, נד,א ואילך): "ועתה יובן עניין מחלוקת קורח וטעותו... כי הנה לעתיד יהיו הלוויים כוהנים... כי אז יתעלה בחינת הגבורות... דהיינו שהגבורות יהיו עיקר... ולכן רצה קורח לעשות גם עכשיו מהגבורות עיקר... אך באמת שגה... כי הנהגה זו אי-אפשר להיות כי אם אחר שלמות הבירורים... והרי אז גם היצר הרע שמבחינת גבורה יתהפך להיות טוב מאוד. מה שאין כן עכשיו, 'היום לעשותם', מהגבורות יש יניקה לחיצונים, וזהו עניין היצר הרע כו'. ולכן החסדים הם עיקר, והגבורות, אפילו דקדושה, צריכים להיות טפלים לגבי החסדים".

הֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי. לעתיד לבוא תיקבע ההלכה כבית שמאי (מדרש שמואל, אבות, ה,יט. מקדש מלך לזוהר חלק א יז,ב). בימינו נקבעה ההלכה על-פי בית הילל, ששורשם ממידת החסד (ולכן הם נוטים להקל), ואולם בימות המשיח תיקבע ההלכה על-פי בית-שמאי, ששורשם ממידת הגבורה (ולכן הם מחמירים בדרך כלל).

את מעלתה המיוחדת של מידת הדין והגבורה אפשר לראות במאמר חז"ל (בראשית רבה יב,טו): "בתחילה עלה במחשבתו לברוא את העולם במידת הדין... ראה שאין העולם מתקיים, שיתף עימו מידת הרחמים". ולכאורה הלוא הקב"ה הוא מקור הטוב והחסד, ולמה לא עלה במחשבתו מלכתחילה לברוא את העולם במידת הרחמים? מכאן אנו למדים שמידת הדין עומדת בדרגה עליונה יותר ממידת החסד, ולכן רצה הקב"ה לברוא בה דווקא את העולם.

מידת החסד מייצגת את ה'התחשבות' במגבלות הבריאה; ואילו מידת הדין תובענית יותר, ודורשת מהבריאה להגיע למלוא הכרת האמת האלוקית. לעתיד, כאשר יתעלה העולם לדרגה גבוהה יותר, תוכל האמת האלוקית להאיר בו במלוא עוצמתה. לכן תשלוט אז מידת הדין – ההתגלות המוחלטת של הקב"ה. ולכן תהיה ההלכה כבית שמאי.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)