צִיצִית. בנבואת זכריה (ח,כא-כג) נאמר: "בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר, נֵלְכָה עִמָּכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקִים עִמָּכֶם". הגמרא (שבת לב,ב) קושרת זאת למצוות ציצית: "אמר ריש לקיש: כל הזהיר בציצית, זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה-מאות עבדים. שנאמר: כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי".
רב ניסים גאון מסביר (בשולי הגמרא שם) איך הגיע ריש לקיש לחשבון זה: "כבר ידעת, כל לשונות הגויים הם שבעים לשון, ואם יהיו עשרה אנשים מכל לשון לשבעים לשון – יהיו הכול שבע-מאות. הרי אלו יחזיקו בכנף אחד; והטלית שעל ישראל יש לה ארבע כנפיים, שנאמר 'על ארבע כנפות כסותך', הרי אם יהיו שבע-מאות מחזיקים בכנף אחד, יהיו כל המחזיקים בארבע כנפיים – אלפים ושמונה-מאות".
ב'נימוקי יוסף' (סוף הלכות ציצית) מבואר שאז יכירו האומות במעלתה של הציצית: "כי האומות הם שבעים, מלבד ישראל, ועשרה מכל אומה – הם שבע-מאות בכנף אחד, דהווּ בארבע כנפות תרי אלפי ותמני מאה [=שני אלפים ושמונה-מאות]. וזהו מפני שיכירו בזמן ההוא כמה גדולה מצווה זו, וכי היא שהגנה עלינו בגולה, ומביאה אותנו לחיי העולם הבא".
מְלָכִים אֹמְנַיִךְ. הגמרא (זבחים יט,א) מספרת כי ר' הונא בר-נתן עמד פעם אחת לפני איזגדר מלך פרס, ואבנטו היה חגור גבוה מהרגיל. ניגש אליו המלך וסידר את האבנט במקומו הראוי, כשהוא אומר לו: "הלוא נאמר עליכם 'מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ'". ומסיימת הגמרא, שכאשר בא ר' הונא לפני אמימר וסיפר לו זאת, אמר לו אמימר: "התקיים בך 'וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ' (ישעיה מט,כג)".
הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 171) מסביר מדוע חשוב כל-כך שאומות העולם יכירו בייחודו של עם ישראל וירגישו זכות לסייע לו. החידוש הגדול של הגאולה, שמושגיה וערכיה נעשים טבעיים ומובנים מאליהם. כיום, טבע העולם מנוגד לאמת. הדבר מתבטא אפילו בדברים פשוטים – מלחמה, קנאה, תחרות. הדבר מעיד על השיבוש הפנימי שקיים כעת בעולם. ואולם כשתבוא הגאולה, יהיו הדברים ברורים ופשוטים. מלחמה, שנאה, קנאה ותחרות – ייראו לכל אדם מופרכות ומוזרות.
מכאן גם החשיבות שהגויים יכירו במעלתו ובייחודו של עם ישראל וישתוקקו לסייע לו. הגויים מייצגים את טבע העולם, לעומת עם ישראל שמעצם הווייתו הוא עם קדוש. כל עוד מעלתו של עם ישראל ידועה רק לו, המשמעות היא שהדבר לא חדר לתוך גדרי העולם. כאשר אומות העולם עצמן יכירו בייחודו ובתפקידו של עם ישראל, אז יוכח שמושגי הגאולה אכן חדרו לתוך גדרי העולם, עד שהעולם מצד עצמו כבר תופס את הדברים כראוי. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
