חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מסירות-נפש על מלאכת-הקודש
שלחן שבת

מדורים נוספים
שיחת השבוע 948 - כל המדורים ברצף
לשמור את מקור הברכה
בציפייה לגאולה
ספרים
מסירות-נפש על מלאכת-הקודש
אחדות ישראל
ברכת האחדות
למען השבת
מעורב עם הבריות
להבין את התורה בעזרת שפות עתיקות
להחליף ציציות

את המשכן וכליו בנו בצלאל ועמו המומחים למלאכה זו, המכונים בתורה "כל חכם-לב". אולם כשהתורה מפרטת בפרשתנו את עשיית כל כלי מכלי המשכן, היא כותבת "ויעש" את השולחן, "ויצף" וכדומה, מבלי לפרט את שמות העושים במלאכה. רק על ארון הברית כותבת התורה "ויעש בצלאל". מדוע?

לכאורה אפשר לבאר, שאת שאר הכלים נתן בצלאל למומחים האחרים לעשות, אולם את הארון, הכלי הקדוש ביותר, בנה בצלאל בעצמו לבדו, ללא עוזרים. אך הסבר זה אינו נכון, שהרי התורה עצמה מדגישה (בפרשיות הקודמות) שהארון אמור להיעשות על-ידי כמה אנשים. היא קובעת "ויעשו את הארון" (לשון רבים), בעוד על הכלים אחרים מגיע הציווי בלשון יחיד - "ועשה".

יותר משאר החכמים

למעשה, די לראות את המפרט של הארון כדי להבין שאדם אחד אינו יכול לבנותו. הזהב שנדרש לארון עצמו, הכפורת והכרובים, היה רב מאוד, והפך את הארון לכלי כבד ביותר, שאין ביכולת אדם אחד להרימו. ברור אפוא שבצלאל לבדו לא היה יכול לבנות את הארון. מדוע אפוא אומרת התורה "ויעש בצלאל את הארון"?

מבאר רש"י, שעשיית הארון נקראת על שמו של בצלאל "לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים". אמנם גם שאר חכמי-המלאכה התמסרו לעבודת-הקודש בכל ליבם ונפשם, אולם במלאכת הארון מסר בצלאל את נפשו "יותר משאר חכמים", ולכן מלאכה זו נקראת על שמו.

מלמעלה עד למטה

מסירות-נפש היא למעלה מכל כוחות הנפש. יש באדם כוחות מגוונים, מהם כוחות מוגדרים (שכל, רגש, ראייה, שמיעה) ומהם כלליים ומקיפים (כוח הרצון, למשל). אולם מסירות-נפש היא למעלה מכולם. עם זה, התכלית היא שכוח מסירות-הנפש לא יישאר 'למעלה', אלא יחדור לתוך הכוחות האחרים, שגם הם יתאימו למסירות-הנפש.

זה מה שנאמר על בצלאל – "מסר נפשו על המלאכה". מצד אחד יש כאן מסירות-נפש, דרגה עליונה ביותר, ומהצד השני יש לנו 'מלאכה', שהיא הפעולה הממשית שבסוף הכול. זו הייתה מסירות-נפשו של בצלאל – היא חדרה לתוך כל כוחות נפשו, עד הרובד התחתון ביותר, שבא לידי ביטוי במלאכה בפועל.

מסורת של מסירות-נפש

כוח זה של מסירות-נפש בא לבצלאל בירושה מסבו – חור. הוא מסר את נפשו כדי למנוע את חטא העגל, שהוא היפוכו של המשכן. עניינו של המשכן להשכין את השכינה למטה, ואילו חטא העגל פגע בקדושה האלוקית. ולכן אחרי חטא העגל ציווה הקב"ה לבנות את המשכן, "כדי שידעו כל האומות שנתכפר להם מעשה העגל".

חור מסר אפוא את נפשו כדי שהשכינה תוכל לשרות כאן למטה, ולכן גם נכדו, בצלאל, מסר את נפשו על מלאכת הארון, שבו היה עיקר הגילוי של "ושכנתי בתוכם".

(לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 163)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)