עם הרב ברוך וילהלם, מנהל בית חב"ד בנהריה
האם מותר לשאול שאלות או שצריך להיות 'נעשה ונשמע'?
בבית המטבחיים אומרים לפעמים – 'שאלה היא טריפה'. על כך יש פתגם: במה דברים אמורים? כשעוסקים בבהמה, אבל בחיי האדם אין פסול בשאלות; להפך, יש לעודד לשאול ולהתעניין.
התורה עצמה מורה לנו לשאול, כמו שנאמר (דברים לב,ז) "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ". כל הרעיון של ליל הסדר הוא לעודד את הילדים לשאול, ברוח הפסוק (שמות יג,יד) "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ". כמעט כל מאמר חסידות נפתח בסדרה של שאלות.
אלא שיש שאלות הנובעות מרצון ללמוד ולדעת, ויש שאלות של התרסה, שבעצם אינן שאלות אלא הצהרות. המתריס אינו מבקש תשובה ואינו רוצה ללמוד, וכל כוונתו אינה אלא לנגח.
על כך אמר אחד מגדולי ישראל: אני יכול להשיב על שאלות, אבל מי שהשאלות שלו אינן שאלות אלא 'תשובות', שנועדו להצדיק פריקת עול תורה ומצוות – על 'תשובות' אי-אפשר לתת תשובות.
האמירה של בני ישראל 'נעשה ונשמע' יש בה שני המרכיבים: הבסיס הוא 'נעשה' – אמונה מוצקה בקב"ה וקבלת עול מלכותו, ולאחר מכן בא שלב ה'ונשמע', מלשון הבנה. אנחנו רוצים לדעת ולהבין, ומותר ואף מומלץ לשאול ולהתעניין.
הקב"ה נתן לנו שכל כדי שנשתמש בו להבנת התורה וענייני האמונה. לא דיי באמונה כשהיא לעצמה, כי היא עלולה להישאר מופשטת ומרוחקת מהחיים היום-יומיים. לכן חשוב גם להבין את הדברים היטב בשכלנו, שאז אנחנו מפנימים אותם והם נעשים חלק מאיתנו.
תורת החסידות נותנת תשובות מעמיקות בענייני האמונה, והיא מזמינה את האדם ללמוד ולדעת, כדי שיתקיים בו (דברי הימים-א כח,ט) "דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ (ואז יקוים ההמשך) וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
