חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:23 זריחה: 6:07 י"ח באב התשפ"ב, 15/8/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ברכת השלום של בועז
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1848 - כל המדורים ברצף
מה עושים בליל שבועות
יש חדש
ברכת השלום של בועז
חג השבועות
כלי לקבלת התורה
מועד אחרון לגיור
מאבק בגן עדן
רציתי לשאול
חג אחרי שבת
מגואטמלה ליהדות דרך פראג

במגילת רות מתוארת שיחה בין בועז לבין הקוצרים בשדה: "וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים: ה' עִמָּכֶם! וַיֹּאמְרוּ לוֹ: יְבָרֶכְךָ ה'" (רות ב,ד). פסוק זה הובא במשנה (ברכות ט,ה), בדבר שילוב שמו של הקב"ה בשאלת שלום של אדם לחברו: "התקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בַּשֵׁם". הגמרא (ברכות סג,א) מסבירה ששימוש בשמו של הקב"ה בתוך ברכת שלום בין אדם לחברו אינו פיחות בכבודו של הקב"ה, והיא מסתמכת על דברי בועז.

המשנה מביאה עוד מקורות, ובהם דברי המלאך לגדעון "ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל" (שופטים ו,יב) ועוד, ומסיימת: "ואומֵר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. רבי נתן אומר: הפרו תורתך – משום עת לעשות לה'". כלומר, פעמים מבטלים את הוראת התורה מפני צורך דחוף לעשות למען הקב"ה.

טעם התקנה

תקנה זו, "שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם", לא הובאה על-ידי הרמב"ם בספרו ההלכתי. בכמה וכמה מקומות הרמב"ם מדבר על הקדמת שלום, כמו "תלמיד-חכם... מקדים שלום לכל אדם" (הלכות דעות ה,יא), ואינו מציין שיש לברך את הזולת בשם ה'.

הדבר יובן על-פי טעם התקנה. על דברי המשנה "ואומר: עת לעשות לה' הפרו תורתך" מוסבר (שיטה מקובצת סג,א) ש"מפני חשש שלא ישכחו שם שמיים, ויהא שם עבודת כוכבים שגור בפיהם, אנו מתירין להזכיר שם שמיים לבטלה".

הדגשת האמונה

כלומר, ההיתר להזכיר את שם ה' בברכה שבין אדם לחברו בא בתגובה לשימוש בשם עבודה זרה בשפה המדוברת. לכן תיקנו חכמים להזכיר את שמו של הקב"ה בברכת שלום, כדי להדגיש את האמונה בה' ולשלול את האלילות.

הכוונה בתקנה "שיהא אדם שואל שלום חבירו בשם" – היא לשם הוי'ה, כמו בדברי בועז לקוצרים. כדי להרגיל את שמו של הקב"ה בפי כול לא דיי באמירת 'שלום' בלבד, אף ששלום הוא משמותיו של הקב"ה, וגם לא בשם 'אלוקים', שיכול להתפרש גם ככינוי לדיינים, אלא בשמו המיוחד של הקב"ה. ואכן, המדרש אומר שתקנה זו נתקנה בידי בועז ובית דינו.

העולם התקרב

ואולם דווקא טעמה של התקנה הוא שהביא את הרמב"ם להימנע מלהביאה בספרו. במשך השנים שחלפו מאז תיקון התקנה ועד ימי הרמב"ם הצטמצם השימוש בשמות עבודה זרה, וממילא לא הייתה הצדקה להשתמש בהיתר של "הפרו תורתך" כדי להתיר שימוש בשם ה' בברכת שלום בין בני-אדם.

הרמב"ם כותב בסוף ספרו (בקטע שצונזר בדפוסים רבים) כי התפשטות האמונות של הנוצרים והמוסלמים לא באה אלא "ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". בכך התקרב העולם לאחדות ה' וצומצמה העבודה הזרה. לכן כבר לא היה מצב של 'קלקול המינים', וממילא לא ראוי להזכיר את שם הוי'ה בין אדם לחברו.

(שיחות קודש תשל"ז, כרך א, עמ' 332)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)