חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:23 זריחה: 6:07 י"ט באב התשפ"ב, 16/8/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סיפור בגוב האריות
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1846 - כל המדורים ברצף
להיות עם חזק בארצנו
יש חדש
כשיהודים הופכים חול לקודש
בחוקותיי תלכו
מבט מעולם האצילות
משל או כפשוטו?
סיפור בגוב האריות
רציתי לשאול
איחול בלתי-רצוי
כשראש המל"ל נחשף לחומר רגיש

רבי שמעון סיים את סיפורו ונעץ מבט נוקב בחבורת הלומדים העילויים. "דעו כי אותו שם קדוש שלימדני אבי, עדיין שמור בזיכרוני"

המועמדים לתפקיד הרבנות נדרשו לאומץ רב, כדי להיכנס לגוב האריות שהיו צריכים לעבור בדרך למשרה הרמה.

זה היה אחרי שהתפנתה משרת הרב של העיר קרקוב בפולין. ראשי הקהילה פתחו במסע חיפושים אחר ממלא מקום, שיהלום את הקהילה המכובדת והחשובה.

מכל האזור הוצעו שמות של רבנים נכבדים לתפקיד. כאשר נראה היה כי מועמד כלשהו בא בחשבון, היו שבעת טובי העיר מנהלים חקירה ודרישה על המועמד, בקיאותו בתורה, ניסיונו בפסיקת הלכה ומידת הרגישות לפונים אליו בשאלות. לאחר מכן הוזמן המועמד לשאת דרשה בבית הכנסת הגדול של קרקוב.

'ירושלים של גליציה' כונתה קרקוב. העיר התברכה בתלמידי-חכמים עצומים. עילויים אדירים, בעלי מוחות חריפים, היו מבניה. הם היו בקיאים בש"ס הבבלי והירושלמי ובספרי הפוסקים כבכף ידם.

בכל פעם שעלה מועמד למשרת הרבנות לשאת את דרשתו בבית הכנסת הגדול, ישבה חבורת הלמדנים העילויים בשורות הראשונות, ועטה עליו בקושיות חריפות. הללו ניסו להוכיחו כי יסוד הפלפול שלו שגוי, והתאמצו לסתור את הבניין שבנה בעמל רב.

חריפותם של הלמדנים הכריעה גם את טובי המועמדים. הדורש היה מתבלבל ונאלץ לסיים את דרשתו במהירות. במבוכתו נטש את הבימה בבושת פנים ועזב את המקום בפחי נפש.

עשרות רבנים ידועי שם באו לעיר, אולם לאחר 'מבחן הדרשה' שבו על עקבותיהם, שבורים מעוגמת הנפש המרובה שהסבה להם חבורת העילויים של העיר.

החודשים נקפו וכיסא הרבנות בעיר נותר מיותם. הקהילה היהודית של קרקוב נשארה בלי מנהיג ומורה דרך, שינחה את העדה.

יום אחד, בשנת תרכ"א (1861), נודע כי לעיר עומד לבוא הגאון המפורסם רבי שמעון סופר, בנו של ה'חת"ם סופר'. הידיעה עשתה לה כנפיים בכל רחבי העיר, והכול ציפו ליום שבו יעלה המועמד החדש על בימת בית הכנסת המרכזי ויישא את דרשתו.

היום המיוחל הגיע. קהל רב התכנס בבית הכנסת. כולם ביקשו לראות את המועמד הנכבד, הנכון להתמודד עם חבורת האריות היושבת בשורות הראשונות.

ההיכל היה מלא מפה אל פה. רבים צבאו על חלונות בית הכנסת בתקווה לראות ולשמוע את הנעשה בפנים.

רבי שמעון סופר עלה על הבימה וסקר במבטו את הקהל. עיניו החדות קלטו מייד את חבורת העילויים המופלגים שהמתינו דרוכים למוצא פיו, ששים אלי קרב.

"בטרם אפתח בדבריי, אספר לכם סיפור", פתח רבי שמעון.

"יום אחד נודע לאבי, ה'חת"ם סופר', כי קצב מסוים מוכר לבני העיר בשר שיש פקפוק בכשרותו. אבי שלח מייד את השמש אל הקצב להזמינו להופיע לפניו.

"הקצב, שהיה אדם חצוף ועז פנים, פער את פיו בקללות וגידופים וגירש את השמש מהאטליז בגסות. הוא לא הסתפק בכך אלא הזהיר אותו שאם יעז להופיע שוב בחנותו, יטעים אותו מנחת זרועו.

"אבי היה מזועזע למשמע הדברים. הוא ביקש מהשמש לגשת שוב אל הקצב ולהתרות בו שעליו להתייצב אצל הרב. על אף חששותיו של השמש מהצפוי לו, עשה כאשר הורה לו אבי, ושוב הלך אל האטליז. כאשר ראה אותו הקצב, עשה כאשר הבטיח והנחית עליו מכות נמרצות.

"בקושי רב הצליח השמש לחמוק מידיו הגברתניות ולהימלט מהמקום כל עוד נפשו בו. חבול וזב דם חזר אל בית הרב.

"כשראה זאת אבי החליט כי כלו כל הקיצין. הוא קרא לי ולימד אותי להגות שם קדוש. לאחר מכן אמר לי: 'לך אתה אל חנותו של הקצב והזהר אותו שעליו להתייצב לפניי. אל תירא ואל תיחת מפניו. אם תראה כי הוא עומד במריו ומתכונן לפגוע בך, הנח את ידך על המזוזה ואמור את השם שמסרתי לך'.

"הלכתי לאטליז ומסרתי לקצב את דברי אבי. הקצב נתקף בחמת רצח והרים את זרועותיו להכות אותי. באותו רגע הנחתי את ידי על המזוזה ואמרתי את השם הקדוש. באותו רגע צנח הקצב על הארץ ונפח את נשמתו".

רבי שמעון סיים את סיפורו ונעץ מבט נוקב בחבורת הלומדים העילויים. "מוריי ורבותיי", אמר להם, "דעו כי אותו שם קדוש שלימדני אבי, עדיין שמור בזיכרוני".

דממה עמדה באולם הגדול, ורבי שמעון המשיך בדבריו: "אם כוונתכם לשם שמיים, ללחום את מלחמתה של תורה – אדרבה, השמיעו את דבריכם. מוכן אני להתווכח עימכם. אבל אם כל כוונתכם לקנטר – היזהרו והישמרו לכם. השם הקדוש מוכן ומזומן בפי!...".

כאשר סיים רבי שמעון את דבריו נפלה חרדה על חבורת הלומדים. הם קמו ממקומותיהם ונסו בבהלה מבית הכנסת. רבי שמעון סופר מסר את דרשתו בנחת ובלי הפרעה, ונבחר לכהן פאר כרבה של העיר קרקוב. הוא ישב על כיסאו עשרים ושתיים שנה, עד פטירתו (בשנת תרמ"ג), ונודע בכינויו 'מכתב סופר'.

(על-פי 'גדול בישראל')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)