עם הרב מיכאל בן-ארוש, מנהל בית ספר חב"ד בנות יפו
האם נכון לחנך ילדים ללמוד ולבצע מטלות בבית בעזרת תמריצים חומריים? האם לא ראוי שיעשו את הדברים שלא על-מנת לקבל פרס?
ודאי שאנו שואפים שהילדים ילמדו וימלאו את המטלות שלהם מתוך הכרה שכך ראוי ונכון לעשות. זה היעד הסופי שאליו החינוך מוביל, אבל בדרך לשם יש מקום גם לתמריצים.
הרמב"ם קובע שדרך החינוך היא שבתחילה אומרים לילד קטן "קרא ואתן לך אגוזים או תאנים; קרא ואתן לך מעט דבש". כי הילד הקטן זקוק לתמריץ מיידי, במושגים שהוא מבין. כך יתרגל ללמוד, ובהמשך יאהב את הלימוד עצמו.
לאור ניסיוני בחינוך אני סבור שיש להבחין בין שגרה לבין הצטיינות מיוחדת. נכון לתת פרסי עידוד על מאמץ לימודי מיוחד או על התנהגות שאינה שגרתית. לעומת זה, אם הורה או מורה נותנים פרס על למידה שגרתית או על מטלות בית רגילות – זה דבר שאינו נכון.
ילד אינו אמור לקבל פרס על שהוא קם בבוקר והולך לבית הספר, או על סידור החדר ועזרה במטלות הבית. עליו לעשות זאת מתוך חינוך בסיסי ללמידה ולתחושת אחריות ושותפות.
פרסים מביאים תועלת כשמבקשים לעודד את הילד לעשות דבר חריג. ללמוד משהו מעבר לרגיל. ללוות חבר שמתקשה בלימוד ולהכינו למבחן. לעשות בבית משהו מיוחד ויוצא דופן. צריך שיהיה ברור לילד ולסובבים אותו על מה הוא מקבל פרס, והפרס גם צריך להיות פרופורציונלי למעשה שעשה.
בשונה מפרסים, מילות תודה ושבח הן תמיד דבר נכון ומועיל. גם על למידה שגרתית וביצוע מטלות יום-יומיות מותר וצריך לומר לילד מילה טובה ולהביע הערכה, וזה מעניק לו עידוד ותמריץ להתמיד בלימוד ובהתנהגות טובה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:24
