חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:53 י"ח בתמוז התשפ"ד, 24/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מפגש מפתיע במירון
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1845 - כל המדורים ברצף
טיפוח הזהות מול הטרור
יש חדש
יהודי – עבד נצחי של הקב"ה
שמיטה
כיום הכיפורים
טעימה מהסודות הכמוסים
מפגש מפתיע במירון
פירות הפקר לכול
ההחלטה הגורלית של ניצול האסון
רציתי לשאול

נציג הקיבוץ הניע את ראשו מצד לצד ואמר: "זה שם גלותי ולא מתאים כל-כך לכאן. אני מציע לך לעַברֵת את שמך לשם ישראלי"

זה עתה נסתיים השידור של עוד תכנית 'מלווה מלכה' ברשת ב של קול ישראל. הרב ישראל גליס, אחד מחברי הצוות הקבועים, אסף את ניירותיו ויצא מהאולפן, ומכשיר הטלפון שלו צלצל.

במהלך השידור סיפר את סיפורו של ילד יהודי, שאיבד בשואה את כל משפחתו. כעבור כמה שנות נדודים הועלה הילד לארץ, וכאן נשלח לקיבוץ כברי בצפון, ליד נהריה.

בבואו לקיבוץ נשאל לשמו. "בֶּריש שינפילד", השיב הילד. נציג הקיבוץ הניע את ראשו מצד לצד ואמר: "זה שם גלותי ולא מתאים כל-כך לכאן. אני מציע לך לעַברֵת את שמך לשם ישראלי".

תגובת הילד הייתה תקיפה: "שמע, אדוני. ההורים שלי נלקחו ברכבת לאושוויץ, ומאז לא ראיתי אותם. קודם שעלה לרכבת אמר לי אבי דבר אחד: 'בבקשה, אל תשנה לעולם את שמך. אתה קרוי בֶּריש על שמו של אבי שנפטר. שא אותו בגאווה'.

"אלה היו מילותיו האחרונות של אבי", סיים הילד את דבריו בטון נחרץ. "שמי הוא זיכרון לאבי. אינני מוכן בשום אופן לשנותו!".

נציגי הקיבוץ ראו שהילד מתעקש לשמור את שמו המקורי, והניחו לו. הוא נקלט בחברת הילדים, ועבר את מסלול החינוך כאחד מהם.

לאחר שירותו הצבאי החליט לעזוב את הקיבוץ. בֶּריש התחתן והקים משפחה. את מקום מגוריו קבע בעיר רמת-גן, ברחוב הרא"ה, בגבולה של העיר בני-ברק. למחייתו עבד בארגון הסתדרות העובדים.

חלפו שנים. בֶּריש כבר פרש לגמלאות. יום אחד יצא לטיול בגליל העליון, שאותו ארגנה ההסתדרות. במהלך הנסיעה באוטובוס הודיע מורה הדרך לנוסעים:

"היום ל"ג בעומר, ובקבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון נערכת הילולא גדולה. זו הזדמנות בעבורכם לראות אירוע יחיד מסוגו. אנחנו נוסעים לשם ותוכלו גם אתם לחוות את החוויה".

האוטובוס עצר בתחתית ההר, וחבורת הגמלאים טיפסה אל הציון, מביטה בהתפעמות במחזה המיוחד: המונים, זקנים ונערים, רוקדים בשמחה ובדבקות, לצלילי מוזיקה חסידית, ונהרה נסוכה על פניהם.

בֶּריש כבר כמעט שכח את עולם היהדות שבו נולד. טלטלות השואה והחיים בקיבוץ השכיחו ממנו את חיי התורה והמצוות. ואולם הריקודים במירון עוררו נימות חבויות בליבו, והוא הביט במחזה בהתרגשות מיוחדת.

לפתע ננער ממחשבותיו. האם שמע נכון את ההכרזה או שרק נדמה היה לו?

"בֶּריש שינפילד!", רעם הקול. הוא ניסה להבין מי מחפש אותו, ואז גילה שהכרוז מפנה לנקודת 'ילדים אבודים' שליד תחנת מגן דוד אדום.

"בֶּריש שינפילד", נשמע שוב הכרוז. "סבא שלך מחכה לך ליד תחנת מגן דוד אדום".

מתוך סקרנות החל האיש לצעוד לעבר נקודת האיסוף. בדיוק כשהגיע לשם ראה כי מביאים למקום פעוט בוכה, ומוסרים אותו לידי יהודי מבוגר, שנראה היה סבו הדואג. הסבא חיבק את נכדו וניסה להרגיעו.

שינפילד החליט לגשת אל הסבא. הוא קשר עימו שיחה וניסה לברר את פשר שמו של הילד.

האיש לא הבין כל-כך את פשר ההתעניינות והשיב בפשטות: "היה לי אח ששמו היה בֶּריש שינפילד. הוא נספה בשואה. נכדי קרוי על שמו".

צמרמורת חלפה בגופו של האיש. הוא הביט בהתרגשות ביהודי המבוגר, עטור הזקן והפאות, העומד מולו. "יהוד'לה!", צעק בהתרגשות, "יהוד'לה! אני חי! אני בֶּריש אחיך!...".

שני האחים, שבמשך שישים שנה לא ידעו זה על קיומו של זה, נפלו בבכי של התרגשות איש על צוואר אחיו. קשה לתאר את ההתרגשות העזה שאחזה בכולם למראה המפגש בין שני אחים, שהיו בטוחים כי לא נותר שריד ממשפחתם, ולפתע מצאו את עצמם שלובים זה בזרועותיו של זה ליד קברו של רבי שמעון בר-יוחאי.

את הסיפור הזה סיפר הרב ישראל גליס במהלך השידור, כפי שקיבל אותו ממקורות מהימנים.

שיחת הטלפון שקיבל בתום השידור ריגשה אותו מאוד: "האיש מעברו השני של הקו הציג עצמו כבנו של בֶּריש שינפילד מרמת-גן", מספר הרב גליס.

"הוא אישר את פרטי הסיפור, והוסיף כי התברר ששני האחים שינפילד גרו במרוצת השנים במרחק של עשר דקות הליכה זה מזה. האחד מתגורר ברחוב הרא"ה ברמת-גן, והשני ברחוב ירושלים בבני-ברק".

הבן סיפר עוד לגליס כי בעקבות המפגש החלה המשפחה להתקרב לשמירת המצוות, ואביו נעשה חסיד ויז'ניץ.

(על-פי סיפורו של הרב ישראל גליס)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)