בפרשתנו התורה מציינת פעמיים את היותם של בני ישראל עבדיו של הקב"ה: "כִּי עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה,מה); "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כה,נה). מדוע נכפל הדבר בשני פסוקים, ומדוע בפסוק השני מופיעה הרחבה שאינה מופיעה בפסוק הראשון?
העניין יובן לאור שאלה מתבקשת על קביעת התורה שבני ישראל הם עבדיו של הקב"ה מפני שהוציא אותם מארץ מצרים. וכי שאר בני-האדם, שאותם הקב"ה לא הוציא ממצרים, אינם עבדיו?! וכי הם ברשות עצמם לעשות ככל העולה על רוחם?!
מחויבות אחרת
אלא ברור שהגדרת בני ישראל 'עבדיו' של הקב"ה מבטאת קשר עמוק יותר בינם לבין הקב"ה מאשר בני-אדם אחרים. גם בני אומות העולם צריכים למלא את רצון הבורא, אבל המחויבות של בני ישראל לקב"ה היא ברמה אחרת, שכן הם מוגדרים 'עבדיו'.
לפי זה יובן מדוע עניין זה נכפל פעמיים. הפסוק הראשון מדבר על יהודי שנמכר ליהודי שני לעבד: "כִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ" (שם, לט). לעומתו, הפסוק השני מדבר על יהודי הנמכר לגוי: "וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ, וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ" (שם, מז).
עבדות מתוך הידרדרות
כאשר יהודי נעשה עבד של יהודי שני, אין זה מצב גרוע כל-כך. הלוא גם אדונו הוא עבדו של הקב"ה, והדין הוא ש"עבד מלך – מלך": עבדו של המלך מייצג את המלך עצמו. ובכלל, לעבדות מסוג זה יש מקום על-פי התורה, שכן אפילו בית הדין מוכר יהודי לעבד במצבים מסוימים. ועל כך התורה מבהירה: בכל-זאת "עבדיי הם", כפי שרש"י מפרש: "שטרי קודם".
לעומת זה, כשיהודי נמכר לגוי מתעוררת תמיהה גדולה: כיצד ייתכן שעבדו של הקב"ה יימכר למי שאינו בהגדרת 'עבד' של הקב"ה?! ואכן, התורה רואה זאת בעין שלילית לחלוטין. על "ומך אחיך" רש"י מפרש: "מי גרם לו שימוך? דיבוקו עימו! על-ידי שלמד ממעשיו!". זה יהודי שהידרדר כל-כך עד שמכר עצמו לגוי!
חייבים לפדות
על המצב הזה התורה מזהירה: "אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ, אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ" (שם, מח). יש לפדות את העבד. ואף בתקופת העבדות "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ" (שם, נג). וכל זאת מדוע? מפני ש"לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם", ולכן אין מקום שיהודי יהיה עבד של לא-יהודי.
לפי זה מובן מדוע הפרשה נחתמת במילים "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", כסיומת למכירת עבד לגוי. רש"י מצטט את הספרא: "כל המשעבדן למטה כאילו משעבדן מלמעלה". כאשר מדובר באדון יהודי, אין מקום להגדיר את העבד כמשועבד, שכן גם האדון שייך לקב"ה. אך האדון הגוי יוצר ליהודי שעבוד של ממש, והמשעבדן למטה – משעבד כביכול את שורש הנשמה של היהודי למעלה ופוגם בה.
(תורת מנחם תשמ"ו, כרך ג, עמ' 308) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:24
