צִפִּיָּה. הגמרא (שבת לא,א) אומרת שאחת השאלות ששואלים את האדם ביום הדין היא: "ציפיתָ לישועה?". יהודי נדרש שתהיה בו ציפייה לביאת המשיח ולישועת ישראל. הציפייה לגאולה היא גם מהדברים העיקריים המזרזים את הגאולה. אם עם ישראל אינו מצפה לגאולה חס ושלום, כאילו הוא מצהיר שהמצב הנוכחי טוב לו, ובכך הגאולה נדחית ומתעכבת. לכן הציפייה לגאולה מזרזת ומקרבת את בואה, כי כשהקב"ה רואה שבניו מצפים לישועה, הוא נענה לבקשתם ומחיש אותה.
במדרש (ילקוט איכה) נאמר: "אמר יצחק לפני הקב"ה: ריבונו-של-עולם! שמא אין חזרה לבנים?! השיבו הקב"ה: אל תאמר כן. יש דור שהוא מצפה למלכותי – מייד הם נגאלים, שנאמר (ירמיה לא,טז): וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם ה', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".
החיד"א מסביר (מדבר קדמות ערך 'קיווי'), שהציפייה לגאולה היא הזכות הגדולה העומדת לעם ישראל. שכן כאשר אנו באים לבקש על הגאולה יכולים לטעון כנגדנו שאין זכויותינו מספיקות כדי להיגאל. אולם כאשר אנו מצפים ומחכים לביאת המשיח, אנו זכאים לגאולה בזכות הציפייה עצמה. הוא מסתמך על המדרש (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשלו): "אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי [=התקווה] – כדאי הם לגאולה בשכר הקיווּי".
תְּבִיעָה. לא דיי בציפייה, אלא יהודי נדרש לבקש ולתבוע את הגאולה. רבי שמעון בר-יוחאי אומר (מדרש תהילים מזמור יז) כי העדר התביעה של הגאולה מעורר קטרוג קשה: "כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בניין בית המקדש. והלוא דברים קל-וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בית המקדש ביניהם, ולא נחרב בימיהם, נעשה להם כך ונענשו על שלא תבעו אותו – אנו, שחרב בימינו, ואין אנו מתאבלים עליו, ולא נבקש עליו רחמים – על אחת כמה וכמה".
ה'חפץ חיים' (חפץ-חיים על הסידור סימן קסח) אומר דברים מופלאים בעניין זה: "יש לתבוע את הגאולה, כפועל שכיר המבקש את שכרו, שהדין הוא, שאם אינו תובע – אין חיוב לתת את שכרו בו ביום. כן אנו צריכים לתבוע את גאולתנו".
בספר 'קץ הפלאות' (סי' כד, ברכת ישועה סק"א) נאמרים דברים מבהילים הממחישים את חיוניות הבקשה והתביעה של הגאולה: "בשנת ת"ח היו ישראל עוסקים בתורה ובמעשים טובים, ולפי מעשיהם הטובים היו ראויים לבקש על הגאולה. ועבר עליהם כל החורף עד אחר הפסח, ולא ביקשו על הגאולה... והתחיל האויב להתגבר אחר הפסח והרג מהם לאלפים ולרבבות, ונחרבו הרבה עיירות לא-עלינו".
בילקוט 'מעם לועז' (שמות, עמ' ריב ואילך) נאמר: "בעניין הגאולה, שהיא עניין כולל, הנוגע לכלל ישראל, אינו דיי אם חלק מישראל יאמרו תפילה בכוונה גדולה, אלא הכרחי הדבר שכל ישראל יתפללו בכוונה עצומה בשעה שמתפללים לה' כי יגאל אותם. וכן לא דיי לכך בתפילה אחת, כי מאחר שהגאולה העתידה צריכה להיות בנפלאות גדולות, יש להרבות בתפילה עליה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
