שאלה: מה הן ההלכות המיוחדות כשהחג הראשון של פסח חל בשבת?
תשובה: יש להכין מבעוד יום חרוסת ומי מלח. להשיג חסה 'ללא חרקים', ולפעול על-פי ההוראות, או לבדוק היטב את החסה הרגילה מחרקים לפני השבת. למנהגנו שאוכלים גם שורש 'חזרת' למרור, יש לרסקו לפני השבת.
זרוע: יש לצלותה מבעוד יום, ומי ששכח, יניח אותה מבושלת.
חרוסת: אם לא הוכנה לפני השבת, אפשר לחתוך את הפירות בשבת בסכין ובחתיכות גדולות מהרגיל.
מי מלח: יש להכינם מבעוד יום. מי ששכח, יכין בשבת רק את המינימום הנחוץ לטבילת הכרפס.
למנהג חב"ד אומרים את כל ההקדמות לקידוש של שבת ('שלום עליכם', 'אשת חיל' וכו' וכן ביום, עד לפני 'על כן') – בלחש.
כשפסח חל בשבת אסור כמובן לטלטל את הנרות לפתיחת הדלתות לאליהו הנביא, לפני 'שפוך חמתך'.
ערב שביעי של פסח: יש לעשות 'עירוב תבשילין' ביום חמישי, ערב החג, כדי להתיר הכנה מהחג לשבת (ולפחות כדי להדליק נרות שבת).
ביעור מעשרות: פעמיים במשך שבע שנים, בערב שביעי של פסח בשנה הרביעית ובשנת השמיטה (השנה, תשפ"ב), חייבים לבער מן הבית את חובות המעשרות (הוודאיים) שבידינו. 'מעשר עני' – לעניים (והנותנים תמיד מעשר ראשון ללוויים – לתיתו להם). המנויים ב'קרנות המעשרות', דיי להם בנוסח ההפרשה ובפדיון המעשר השני על המטבע שבקרן (מכון חקל"ת אינו עוסק בנתינה ללוי ולא בנתינה לעני, והמנויים הרוצים לקיים זאת חייבים לעשות זאת בעצמם בטבל ודאי). מי שמחזיקים מטבע לחילול מעשר שני, יפדוהו על כף סוכר וישליכוה לכיור.
מקורות: שו"ע אדה"ז סי' תל. תעג,יט. לד. ספר המנהגים עמ' 38. וראה משפטי ארץ, תרו"מ, פ"כ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
