חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מפסח לגאולה
גאולהפדיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1841 - כל המדורים ברצף
היֵה מצה, לא חמץ
יש חדש
הנשמה אינה עוצרת ב'דיינו'
פסח
מוציא מצה
מפסח לגאולה
שאלה של יהודי פשוט
כשפסח חל בשבת
אליהו ומקלו בסדר הפסח
רציתי לשאול

יְצִיאַת מִצְרַיִם. האם בזמן הגאולה נחגוג את היציאה ממצרים? חז"ל (ברכות יב,ב ) נחלקו בשאלה אם יזכירו את יציאת מצרים בימות המשיח. לפי דעה אחת אין מזכירים את יציאת מצרים בימות המשיח, ואולם חכמים דורשים את הפסוק (דברים טז,ג) "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" כך: "'ימי חייך' – העולם הזה; 'כל' – להביא לימות המשיח". כלומר, לדבריהם נספר בנפלאות יציאת מצרים גם לאחר ביאת המשיח.

הדבר מעורר שאלה: גאולת מצרים נמשלה לאור הנר והגאולה העתידה לאור השמש. אור הנר מוגבל וגם ניתן לכיבוי. לכן אחרי גאולת מצרים היו יכולות להיות עוד גלויות. ואולם אור השמש בלתי-מוגבל ואיננו בר-כיבוי. לכן הגאולה העתידה תהיה שלמה ומקפת וגם נצחית. מה אפוא הטעם להזכיר את יציאת מצרים בתקופת הגאולה העתידה? איזו משמעות יש לאור הנר כאשר השמש מאירה במלוא זוהרה?

מוסבר בתורת החסידות (ספר המאמרים תש"ח, עמ' 164) שאף שהגאולה העתידה נעלית לאין ערוך מגאולת מצרים, בכל-זאת יש יתרון לגאולת מצרים, שכן היא פתחה את צינור הגאולה, ומבחינה מסוימת היא הראשית וההתחלה של כל הגאולות, גם של הגאולה העתידה. בגאולת מצרים ניתן הכוח להשתחרר ממגבלות העולם הגשמי ולהתקדם לעבר חירות אמיתית, שתגיע לשלמותה בגאולה העתידה. לכן יזכירו את גאולת מצרים גם בימות המשיח, מכיוון שגאולה זו היא ראשית תהליך הגאולה.

אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. על הגאולה העתידה נאמר (מיכה ז,טו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", היינו שנפלאות הגאולה העתידה יהיו בבחינת נפלאות אפילו לעומת ניסי יציאת מצרים. ההבדל המהותי בין שתי הגאולות הוא שבפסח הייתה 'בריחה' מן הרע, ואילו בגאולה העתידה לא יהיה עוד רע, משום שיתקיים "אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (זכריה יג,ב), וממילא לא יהיה צורך לברוח.

בשפת החסידות, אלה שתי דרכי התמודדות עם הרע – 'אתכפיא' ו'אתהפכא'. הדרך הראשונה היא כפיית הרע ומלחמה בו. הרע מנסה להפריע ולמשוך את האדם לכיוונו, והאדם מתמודד עימו וכופה את הטוב על הרע. הדרך השנייה היא הפיכת הרע לטוב. האדם משנה את מהותו של הרע לטוב.

יציאת מצרים הייתה בדרך הראשונה – הטוב גבר על הרע, ניצח אותו, עד שהרע נאלץ להיכנע ולוותר. הרע נשאר רע, אלא שנוּצח. לכן נאלצו בני ישראל לברוח ממצרים, כדי שלא ליפול שוב לזרועות הרע. אבל הגאולה העתידה מבטאת ניצחון בדרך השנייה – הפיכת הרע לטוב. אז יתוקן העולם, כל הרע שבו ייעלם, ויישאר רק טוב צרוף. ממילא ייעלם כל הצורך להילחם ברע ולהתמודד עימו, ולכן לא יהיה עוד צורך בבריחה וב'חיפזון', כי אז יגיע העולם לבירור אמיתי ושלם.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)