חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:39 ב' בתמוז התשפ"ב, 1/7/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סובל בגלות
גאולהפדיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1840 - כל המדורים ברצף
מאה ועשרים שנות אור
יש חדש
אומרים ליצר: 'עמוד ונעשה מלאכתנו'
שבת הגדול
לא רוצה לשמוע
סדר בלתי-צפוי
סובל בגלות
הנער הברזילאי הקים אימפריה
פסח בצל בג"ץ
רציתי לשאול

מְצֹרָע. הגמרא (סנהדרין צח,ב) שואלת על המשיח – "מה שמו?", ומשיבה: "חיוורא" [=מצורע]. ההסבר שהגמרא נותנת לכך הוא שעל המשיח נאמר (ישעיה נג,ד) "חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם". אך גם אם המשיח סובל חולי ומכאוב, מדוע לכנותו 'מצורע' דווקא?

המהר"ל מפראג מסביר (נצח ישראל פרק מא) שיש בזה רמז עמוק למהותו של המשיח: "כי המצורע הוא נדחֶה מן מחנה ישראל ואין לו שייכות אל העולם, ולכך כתיב: 'בדד ישב'. ומפני כי המשיח גם כן הוא נבדל מן עולם הזה לגמרי, לכך קודם שיבוא המשיח הוא דומה כמו מצורע... כי המשיח הוא שכלי לגמרי, ואילו העולם הזה הוא גשמי". כלומר, כינוי זה מבטא את מעלתו של המשיח, המרומם לגמרי מגדרי הטבע של העולם.

תורת החסידות מסבירה (ספר השיחות תנש"א כרך ב, עמ' 490 ועוד) כי יש מדריגה של 'מצורע' למעליותא – זה אדם נעלה מאוד, מושלם בכול, שזיכך לחלוטין את כל כוחות נפשו, עד שכל פנימיותו כבר טהורה. עתה נותר לו לזכך רק את השיירים, את הפסולת שנשארה ברובד החיצוני ביותר שלו – "בְעוֹר בְּשָׂרוֹ". וגם פסולת חיצונית זו אינה שלו, אלא של עם ישראל, ככתוב: "חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא".

כמו-כן מבטא הכינוי 'מצורע' את העובדה שהמשיח שרוי בגלות, סובל את תחלואי הגלות ומצפה בקוצר רוח ובכיליון עיניים להתגלותו, כדי להביא את הגאולה האמיתית והשלמה.

יִסּוּרִים. כאשר רבי יהושע בן-לוי שאל את אליהו הנביא כיצד יוכל לזהות את המשיח (סנהדרין צח,א), ענה לו אליהו שהוא יושב בין "עניים סובלי חולאים". בהמשך הסוגיה הגמרא דנה באפשרות שמישהו מבני אותו דור הוא המשיח, והיא נוקבת בשמו של "רבינו הקדוש" (רבי יהודה הנשיא). מדוע הוא דווקא? רש"י מציין שתי תכונות שהיו בו: "סובל תחלואים וחסיד גמור". שוב רואים שדמותו של המשיח, קודם התגלותו, היא של איש חולה ובעל ייסורים.

דמותו של המשיח מתוארת בפי הנביא ישעיהו (נג,ג) כ"אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי", ואולם סבלו נועד לכפר על עם ישראל: "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם... הוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲו‍ֹנֹתֵינוּ".  במדרש (תהילים טז,ד) נאמר: "שלושה חלקים נחלקו הייסורים – אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד; ואחד מלך המשיח".

בזוהר (חלק ב, ריב,א) מוסבר שעל-ידי ייסוריו של המשיח ישראל ניצולים מן הדין. הרמב"ן (בפירושו על הפסוק "הנה ישכיל עבדי") מפרש: "כי החבורה שהוא מצטער ומתגורר עליה, תרפא אותנו, כי ה' יסלח לנו בזכותו ונתרפא מפשעינו ועוונות אבותינו". המהר"ל (נצח ישראל פרק לב ו-לד) מסביר שעוצם ייסוריו של המשיח נובעים מהיותו עתיד לשים קץ לרע, ולכן קמה נגדו התנגדות חזקה מאוד של הרע, דבר המתבטא בייסוריו: "יש למעלת המשיח התנגדות עולם הטבעי, ואין סוף לייסורין של המשיח... עד לעתיד, שיהיה עולם חדש, שיהיה עולם נבדל, ושוב לא יהיה לו התנגדות כלל ולא יתייסר עוד".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)