חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שבת הגדול
מן המעיין

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1840 - כל המדורים ברצף
מאה ועשרים שנות אור
יש חדש
אומרים ליצר: 'עמוד ונעשה מלאכתנו'
שבת הגדול
לא רוצה לשמוע
סדר בלתי-צפוי
סובל בגלות
הנער הברזילאי הקים אימפריה
פסח בצל בג"ץ
רציתי לשאול

לזכר הנס

כשלקחו את פסחיהן בעשירי לחודש, שהיה בשבת, קשר אותו כל אחד בכרעי מיטתו, ושאלום המצרים: למה זה לכם? והשיבו: לשוחטו לשם פסח במצוות השם עלינו. והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלוהיהן, ולא היו רשאין לומר להם דבר. ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת הגדול.

(טור)

עיקרו של נס

הטור שם את הדגש על כך שהמצרים לא היו יכולים למנוע את היהודים מלקיים את מצוות ה'. כאשר בני ישראל עמדו במסירות נפש והודיעו שהם עומדים לשחוט את השה "במצוות השם עלינו", הרי אף-על-פי שהמצרים "היו שיניהם קהות על ששוחטין את אלוהיהן" בכל-זאת "לא היו רשאין לומר להם דבר". זה עיקרו של נס שבת הגדול!

(הרבי מליובאוויטש)

הכניסה למצוות

לפי שזה שבת הראשון שנכנסו ישראל למצוות, כנאמר: "דברו אל כל עדת ישראל לאמר, בעשור לחודש הזה וייקחו להם איש שה לבית אבות" (שמות יב,יג). והעשירי לחודש חל אז בשבת, כי ביום חמישי יצאו בני ישראל ממצרים.

(אבודרהם)

מאריכים בדרשות

נקרא שבת הגדול, על דרך שנקרא יום הכיפורים 'צומא רבה', לפי שמאריכים בו בתפילות ובתחנונים, כך מאריכים כאן בדרשות.

(מהרי"ל)

גדול המצוּוֶה ועושה

לקיחת קרבן פסח הייתה המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל. אמנם גם האבות קיימו את התורה, אך עשו זאת בלי ציווי אלוקי. וחז"ל אמרו (קידושין לא): "גדול המצוּוֶה ועושה ממי שאינו מצוּוֶה ועושה". לכן השבת, שבה נצטוו במצווה הראשונה, נקראת שבת הגדול.

(עוללות אפרים)

שלמות השבת

השבת הייתה מצפה לגאולה, כדברי חז"ל: אמרה שבת לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, לכולם יש בן זוג, ולי אין בן זוג. אמר לה הקב"ה, כנסת ישראל הוא בן זוגך. נמצא שעם המצווה הראשונה שקיבלו בקשר ליציאת מצרים, להיות עם ה', נתגדלה ונשלמה השבת. וזהו שבת הגדול.

(שפת אמת)

בעבור אנשי הכפרים

"שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום" (פסחים ו). "ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול ובשבת תשובה" (מגן אברהם). הטעם למנהג זה: כי אנשי הכפרים והעיירות הקטנות מתקבצים לעיר לפני שבת הגדול ובשבת תשובה, למקום שיש בו קהילה גדולה ורב, ושוהים שם כל ימי החג. לכן דחו את דרשת הרב עד אז, כדי שכל הקהל ישמע את הדרשה.

(מחצית השקל)

תחילה שואלין

רבי צבי הלברשטם, רבה של ברלין, לא  רצה פעם אחת לדרוש בשבת הגדול. כששאלו אותו לסיבת הדבר, אמר: עניין הדרשה מקורו בגמרא, והנוסח שם הוא "שואלין ודורשין" – תחילה שואלים ואחר-כך דורשים. אחרי השאלות שהרב נשאל בדיני פסח, הוא יודע מה לדרוש. ואולם עד היום איש לא בא אליי בשאלה בהלכות פסח...


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)