אחת הטומאות שפרשתנו עוסקת בהן היא טומאת הזב, המטמא גם את הכיסא או המיטה שעליהם הוא יושב, כמו שנאמר: "וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא". ואולם ההלכה היא (רמב"ם, הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק ז) שאין הזב מטמא "כלי שלא נעשה למשכב או למושב או למרכב", והסיבה היא – "שהרי אומרים לו: עמוֹד ונעשֶׂה מלאכתנו בכלי זה".
הניסוח הזה "אומרים לו עמוֹד ונעשֶׂה מלאכתנו בכלי זה" מופיע במשנה (כלים כ,ג) ומשמעותו היא, שהכלי שהזב ישב עליו לא נועד לישיבה בעבורו אלא למטרות אחרות, ולכן האנשים יבקשו ממנו לקום ולאפשר להם להשתמש בו למלאכתם.
עצה והדרכה
בדברים אלה טמון מסר בעבודת ה' לכל יהודי, על הדרך להתגבר על יצר הרע שמפריע לו לקיים תורה ומצוות. קודם כול נדרשות תפילה ובקשה מהקב"ה, כלשון הגמרא (ירושלמי ברכות ד,ב): "אתה חפץ ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה! גלוי וידוע לפניך שאין בנו כוח לעמוד כנגדו, אלא יהי רצון... שתשביתהו מעלינו ותכניעהו כו'".
אפילו הקב"ה עצמו אומר "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי" (דברים ה,כה). הרי שנדרשים סיוע ותוספת כוח לאדם להתגבר על יצר הרע. אך במאמר "אומרים לו עמוֹד ונעשֶה מלאכתנו" יש עצה והדרכה להתגברות על היצר.
גם לנו יש תפקיד
הקב"ה ברא את יצר הרע כדי שיעמיד את האדם במבחן, וכאשר הוא מפתה אותו לעבור על מצוות ה' הוא בעצם ממלא את המשימה שהוטלה עליו. על כך אומרים לו: "עמוד ונעשה מלאכתנו": אכן, יש לך תפקיד ושליחות, אך גם לנו יש תפקיד ושליחות – "אני נבראתי לשמש את קוני".
מכיוון שכך אין היצר יכול לטמא אותו, וכפי שההלכה מסתיימת: "הרי זה טהור!". הכלי, היינו היהודי, לא נטמא, מפני שהוגדר לתפקיד אחר מזה שהיצר מבקש לעשות בו.
הפיכת הרע לטוב
חז"ל מדייקים בלשונם ואומרים: "עמוד ונעשה מלאכתנו", ולא 'לך' או 'הסתלק'. כלומר, אין כאן שלילה וסילוק היצר בלבד אלא זו 'עמידה'; עניין של עלייה ושלמות אצל היצר עצמו. שכן כאשר האדם מתגבר על היצר – בכך הוא גורם לו עצמו עלייה, שהרי הקב"ה רוצה שהיצר לא יצליח להכשיל את היהודי, אלא רק יעורר בו כוחות פנימיים להתגברות על הפיתויים.
שלמות זו תושג בזמן הגאולה, שאז הרע יתהפך לטוב. לא דיי שלא יפריע ויגרום נזק, אלא הוא עצמו ישרת את הטוב והקדושה, שזה נרמז בביטוי 'עמוד' – עלייה ושלמות. ומכאן לשאר ייעודי הגאולה, בלשון הרמב"ם: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".
(תורת מנחם תשמ"ז, כרך ד, עמ' 356) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
