חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:41 זריחה: 6:05 כ"ג באדר א' התשפ"ד, 3/3/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מתנה לברית המילה
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1839 - כל המדורים ברצף
לא נפסיק לשאול
יש חדש
תפילת העני פותחת שערים
פרשת החודש
עת לחשות ועת לדבר
גאולה בניסי ניסים
מתנה לברית המילה
העיתונאי, יליד חרקוב, מוטרד
אזכרה בחודש ניסן
רציתי לשאול

"אני רוצה לפצות אותך על הצער שגרמתי לך", קרא רבי נפתלי. הוא הוציא מכיסו חבילת שטרות מכובדת והגיש אותה לאיש הנדהם

"זו כמות קטנה מדיי, שאינה מספיקה למשפחתי", אמר האברך הצנום לממונה על חלוקת ה'קמחא דפסחא'. "אנא", התחנן, "תן לי בבקשה עוד קצת תפוחי אדמה, בעבור ילדיי".

תור ארוך השתרך בירושלים, בהמתנה לחלוקת מצרכי מזון לקראת חג הפסח. הימים ימי 'הצנע', שהנהיגה הממשלה, ובהם הונהג קיצוב במזון. לקראת חג הפסח הורגש מחסור חריף בתפוחי אדמה, מזון הכרחי לחג לבני הקהילות הנמנעות מלאכול קטניות.

ראשי 'העדה החרדית' בירושלים החליטו לשלוח לטורקיה את מנהל ועד הכשרות, הרב אברהם ראטה, ואת הרב נפתלי הלברשטם (לימים האדמו"ר מטשקווה), שהיה חבר בוועד הכשרות, כדי לייבא משם כמות גדולה של תפוחי אדמה, לחלוקה ב'קמחא דפסחא'.

השקים הובאו מטורקיה, ונמכרו במחיר מוזל, כנגד תלושים שניתנו לפי מספר הנפשות במשפחה  או מצב הפרנסה בבית.

רבי נפתלי הלברשטם, הממונה על החלוקה, נאלץ לדחות את בקשת האברך לקבל תוספת מזון. הוא הבין לליבו וחש את מצוקתו, אך ידע כי ההיענות לבקשתו תבוא על חשבונה של משפחה נזקקת אחרת.

"אני מצטער מאוד", השיב רבי נפתלי, "אינני יכול לתת לך את התוספת שביקשת. המלאי מצומצם, והדבר יבוא על חשבונו של מישהו אחר". האברך ביקש ממנו לשקול שוב את החלטתו, אך תחנוניו לא שינו את דעתו. הוא עזב את המקום באכזבה.

חמישים שנה עברו מאז אותו מאורע. בוקר אחד נכנס רבי נפתלי לטבול במקווה 'זופניק', כמנהגו בכל בוקר. בכניסה למקום ראה יהודי שפניו היו מוכרות לו.

זיכרונו המופלא עמד לו, ומייד זיהה את האיש העומד מולו, על אף השנים שחלפו והשינויים שחלו בתווי פניו.

"האם אתה הוא האברך שביקש ממני תוספת בחלוקת ה'קמחא דפסחא' לפני שנים רבות?", שאל רבי נפתלי.

"אכן, אני הוא", השיב האיש בחיוך קטן.

רבי נפתלי התרגש מהמפגש המפתיע, ואמר לו: "דע, כי מאז אני חש נקיפות מצפון. כמה דקות אחרי שהלכת התחרטתי על סירובי לתת לך תוספת של תפוחי אדמה. אמרתי בליבי כי במקרה הזה היה עליי לחרוג מהכללים ולהתחשב במצבך. פתחתי בחיפושים אחריך, אך לא מצאתי אותך".

האברך נדהם למשמע הדברים. הוא עצמו כבר כמעט שכח את כל העניין, והנה הממונה על החלוקה מתהלך ובליבו נקיפות מצפון!

"העניין לא הניח לי גם בימים שלאחר מכן", המשיך רבי נפתלי לספר. "הוספתי לחפש אחריך, אך לא עלה בידי למצוא אותך או לאתר את כתובת ביתך. היכן היית כל השנים האלה?!".

"זמן קצר אחרי אותו חג פסח", ענה האיש, "הוצע לי להתמנות ל'מגיד שיעור' בישיבה בבני-ברק. נעניתי להצעה, ועברתי להתגורר בעיר, ליד מקום עבודתי, ומאז אני מתגורר שם".

"אני רוצה לפצות אותך על הצער שגרמתי לך", קרא רבי נפתלי. הוא הוציא מכיסו חבילת שטרות מכובדת והגיש אותה לאיש הנדהם.

"חלילה לי מלקחת!", קרא האיש בבהלה. "האירוע נשכח ממני לחלוטין. ואומר לך יותר מזה: בסופו של דבר ובחסדי שמיים הצלחנו להצטייד במזון שהספיק לכל צרכינו באותו חג פסח".

אך רבי נפתלי לא התכוון לוותר. הוא התחנן לפני האיש ואמר כי אם הוא רוצה להיטיב עימו, שייקח ממנו את הכסף.

האיש הרהר רגע ופתאום עלה אור בעיניו והוא אמר: "אני רואה כעת השגחה פרטית גלויה. באתי היום לירושלים, להשתתף בברית שתיערך לנכדי. בני, אבי הבן, הוא אברך 'כולל' החי בצמצום.

"כמו כל אבא טוב, גם אני השתוקקתי לתמוך בו ולסייע לו במימון הברית, אבל מה לעשות, גם אני אינני עשיר גדול בלשון המעטה, ועדיין אני משלם חובות מהחתונות שערכתי לילדיי.

"הבוקר נשאתי תפילה לפני הקב"ה וביקשתי שיזמן לי ברחמיו הרבים סכום כסף שבאמצעותו אוכל לתמוך בבני, בעל הברית.

"התפללתי בכוונה גדולה והשלכתי את יהבי על ה'. לא חשבתי מנין יכולה לבוא הישועה, וסמכתי כי הקב"ה כבר ימצא את הדרך למלא את בקשתי.

"והנה מכל האנשים בירושלים", סיים האיש, ודמעות התרגשות מבצבצות בעיניו, "זימן הקב"ה לפניי דווקא אותך, והנה אתה מזכיר לי סיפור ישן ונשכח ומבקש לפצות אותי בסכום נכבד, שאותו אוכל לתת לבני לרגל ברית המילה".

(על-פי 'סיפור מבית אבא')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)