שאלה: מה דין כלים, חלביים או בשריים, שהשתמשו בהם בטעות בסוג הנגדי?
תשובה: בשר וחלב שהתערבבו על-ידי בישול אסורים מן התורה באכילה ובהנאה (אם נתנו טעם זה בזה), וכל הכלים שבהם נתבשלו נאסרים לשימוש. אם הכלי המקורי (החלבי או הבשרי) אינו 'בן יומו', היינו שלא נתבשלו בו חלב או בשר ב-24 השעות האחרונות – דינו קל יותר, אך לכתחילה יש להכשירו.
סיר: נתבשל חלב בכלי בשרי – הסיר אסור לשימוש ויש להכשירו בהגעלה במים רותחים.
כפית: כפית בשרית ששימשה בטעות להכנת קפה עם חלב – נאסרת לשימוש וזקוקה להכשרה בהגעלה במים רותחים.
כוס: כוס קרמיקה אינה ניתנת להכשרה. כוס זכוכית – לספרדים אינה צריכה הכשרה ודיי בשטיפה, לאשכנזים מכשירים, ולפי חב"ד אין מכשירים. ואולם בדרך כלל לא נעשה שימוש בכוס בשרית לתבשיל חם, ולכן יש לראותה ככלי ש'אינו בן יומו' ואפשר להקל.
מסננת: מסננת המשמשת לסינון נוזל בשרי רותח שנעשה בה שימוש לסינון חלב – אסורה לשימוש וזקוקה להכשרה בהגעלה במים רותחים.
סכין: סכין חלבית ששימשה לחיתוך בשר חם (מעל 45 מעלות צלזיוס) – אסורה לשימוש וזקוקה להכשרה בהגעלה במים רותחים. אם הבשר היה קר (וכן אם חתכו גבינה קרה בסכין בשרית) – דיי בהדחה טובה בסבון כלים.
תבנית: תבנית אפייה חלבית ששימשה לצליית עוף בתנור הבשרי – התבנית אסורה לשימוש. מכיוון שהחום בתנור גבוה מהחום של מים רותחים, לא תועיל לה הגעלה במים, אלא הכשרתה היא על-ידי 'ליבון' בלהבה. תבנית אפייה רגילה לא תעמוד בחום הזה. לפי אדמו"ר הזקן אפשר להכשירה בחימום בחום המרבי של התנור.
מקורות: טושו"ע יו"ד סי' פז ס"א ונו"כ. צא,א וט"ז ס"ק א. שו"ע אדה"ז סי' תנא סי"ג בהגהה. ס' 'הכשרות' פ"א סל"ז. פ"ג סנ"ג. פ"י סעיפים סז,סח,פט. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
