שאלה: נא לציין כמה מהלכות תענית אסתר וימי הפורים.
תשובה: במסכת סופרים ובתשובות הגאונים מוזכר המנהג לתת לצדקה בחודש אדר זכר למחצית השקל. בהגהת הרמ"א בשולחן ערוך מובא מנהג לתת שלושה מטבעות של מחצית מהמטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן (בארץ – שלושה חצאי שקלים), וכן נהוג בקהילות האשכנזים. הספרדים נוהגים לתת ערך של 9.6 גרם כסף טהור (24 ש"ח ולמחמירים 28 ש"ח). למנהג חב"ד ועוד נותנים את 'מחצית השקל' בתענית אסתר, לפני מנחה. הספרדים ומקצת האשכנזים נותנים זאת בפורים, לפני קריאת המגילה.
צריך לשמוע את קריאת המגילה מאדם הקורא אותה מתוך מגילת קלף. קוראים אותה בלילה וביום, והקריאה ביום פורים היא חובה יותר מבלילה. מכיוון שחובה לשמוע כל מילה, רצוי לעקוב אחר הקריאה באמצעות מגילה (אפילו מודפסת).
את סעודת פורים מקיימים ביום פורים (ולא בלילו), וסועדים אותה בבשר ויין. בקהילות אשכנז נהוג לקיימה אחרי תפילת מנחה, מפני הטרדות קודם לכן במשלוח מנות וכדומה. עם זה, רוב הסעודה צריכה להיות ביום ולא במוצאי פורים.
בירושלים חוגגים את פורים ביום שישי. לכתחילה יש לערוך את הסעודה קודם 'השעה העשירית' (14:50), ואם לא הספיקו, אפשר לקיימה גם אחר-כך. לפי ה'משנה ברורה' במצב כזה יש לצמצם את אכילת הלחם בסעודה, כדי לאכול סעודת שבת לתיאבון.
מקורות: מס' סופרים פכ"א ה"ד. רמ"א סי' תרצד ס"א. משנה ברורה, כף החיים ופסקי תשובות שם, יחוה דעת ח"א סי' פו. ס' המנהגים-חב"ד עמ' 73. שו"ע ואחרונים סי' תרצה ס"א וס"ו. פסקי תשובות ס"ק ו, וש"נ. שו"ע אדה"ז סי' רמט ס"ו-ז. ביאור הלכה שם ס"ג. וראה שו"ע אדה"ז סי' רעא ס"ט-יא, כה"ח ס"ק כב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
