חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:53 י"ט בתמוז התשפ"ד, 25/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עשבי בר למאכל
פינת ההלכה ומנהג


מאת: הרב יוסף שמחה גינזבורג
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1835 - כל המדורים ברצף
חדל קשקשת ברשת
יש חדש
הסדר בפרשיות המשכן
גבאי צדקה
עינוי בריא
האמונה בגאולה וחשיבותה
הניצול הבלגי והקצין הרוסי
מה שלא עובר במילים עובר בציורים
עשבי בר למאכל
רציתי לשאול

שאלה: האם מותר בשנת השמיטה ללקט עשבי בר למאכל, חוביזה, מרווה, עולש, זעתר וכדומה?

תשובה: חז"ל גזרו את איסור 'ספיחין' כשראו שאנשים זורעים בסתר בשמיטה, וטוענים שהיבול צמח מעצמו.

איסור 'ספיחין' נוהג בכל צמח חד-שנתי, המיועד למאכל אדם, שהחל לגדול בשנת השמיטה. אבל אין איסור 'ספיחין' בצמחי בר, שכן רוב העולם אינו נוהג לזורעם. צמחים כאלה, גם אם גדלו בגינה פרטית, בלי זריעה – מותרים. אבל אם נזרעו שם, יש בהם איסור 'ספיחין'.

צמחים כמו זעתר, לואיזה, לענה, מליסה רפואית, נענע, צלף, קורנית מקורקפת (זעתר פרסי), ריחן (בזיליקום) – הם רב-שנתיים, ולכן אין בהם איסור 'ספיחין'. אך העולש, החלמית החורפית (חוביזה) ומקצת מיני המרווה הם חד-שנתיים.

לעניין קדושת שביעית: עשבי בר הראויים למאכל אדם או בהמה, אך בפועל אינם משמשים את רוב בני-האדם לשם כך, כגון סירפד, טופח, סלק בר, תרד בר – אין בהם קדושה.

ראוי לזכור שבעשבי בר שכיחה הימצאות חרקים, וקשה מאוד לנקותם. יש צמחי בר, כמו זעתר ומרווה, שאפשר להשתמש בהם על-ידי השרייתם במים או בשמן וסינון הנוזל במסננת צפופה. אפשר להכניס עשבים כאלה לתבשיל כשהם עטופים בבד קשור היטב, וכך טעמם ייספג בתבשיל, והעשבים עצמם לא ייאכלו.

מקורות: קטיף שביעית פי"א סי"א וי"ג. פי"ד ס"י. 'תולעת שני' ח"ג, ו'בדיקת המזון כהלכה' ח"א, בערכם.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)