חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:36 כ"א באייר התשפ"ד, 29/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נמצאה הסיבה
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1834 - כל המדורים ברצף
איך מרבים בשמחה?
יש חדש
אש מותרת ואש אסורה
פרשת שקלים
חשק מיותר
מתי יבוא? בידינו הדבר
נמצאה הסיבה
בדרכי הבן – לשמח חולים
כנדבת ליבו
רציתי לשאול

"זמן רב אני תוהה מדוע נגזר עליי מן השמיים לשבת בכלא. עד שנזכרתי באירוע שבו שוטר פצע יהודי שבא לקבל את פניי"

"איי!", נשמעה זעקת כאב מתוך ההמון שבא לקבל את פני הרבי. השוטר שהופקד לשמור על הסדר לא התאזר ברחמנות מרובה, והצליף בשוט שבידו על זרועו של אחד היהודים הנדחפים.

הדבר אירע בעיר יאסי שברוסיה (רומניה כיום). באותם ימים פקדה את העיר מגיפה קשה. הנפגעים היו תינוקות רכים, ורבים מהם הלכו לעולמם.

התושבים התכנסו לאסיפה דחופה. רבני העיר ניסו לשער מהי הפרצה הרוחנית שבעקבותיה באה עליהם המגיפה, וכיצד אפשר לבטל את הגזירה. לאחר דיון ממושך הוסכם על כולם כי יש לשים קץ לריבוי המחלוקות שבין הקהילות השונות.

הוחלט למנות משלחת מכובדת שתיסע אל רבי אברהם-דוד וואהרמן, האדמו"ר מבוטשאטש, ותבקש ממנו שיואיל לבוא ליאסי לכמה ימים, וינסה להשכין שלום בעיר ולעורר רחמי שמיים שהמגיפה תיעצר. כשנכנסו אליו חברי המשלחת והציגו את בקשתם, נענה הרבי בחפץ לב.

"בואו של האדמו"ר לעירנו ודאי יביא לו כבוד גדול", אמר אחד השליחים, עם צאתם מחדרו של הצדיק. "במהלך ביקורו בעיר ודאי יאסוף הרבי סכום נכבד מהתושבים", סיים לפטפט בטיפשות.

"חזרו לחדרי!", נשמע קולו של הרבי. חברי המשלחת חזרו ונכנסו אליו, והוא הבהיר להם: "אם הנסיעה לעירכם תביא לי כבוד וממון – הנני מוותר עליה בלב שלם. אינני רוצה להינזק מכך". חברי המשלחת נאלמו דום. בושה כיסתה את פניהם.

"לכו אל רבי ישראל מרוז'ין", יעץ להם הצדיק. "הוא חסין מפני הנזקים של כסף וכבוד. סמוך ובטוח אני כי ייענה לבקשתכם לבוא לעירכם". חברי המשלחת קיבלו את העצה בשמחה, ופנו אל משכנו של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. הוא שמע את בקשתם ונענה לה.

הדבר אירע בשנת תקצ"ד (1834). השמועה על בואו של הצדיק מרוז'ין עוררה התרגשות בכל רחבי יאסי. ביום הביקור נהרו המוני יהודים לקראתו, בציפייה לראות את פניו.

פרנסי הקהילה נערכו לכך מראש, ודאגו כי המשטרה תפקח על הסדר. השוטרים עמדו בפתח בית הכנסת וניסו למנוע צפיפות מסוכנת. אחד השוטרים ראה יהודי המנסה לעבור את גדר הביטחון, הניף את שוטו והצליף עליו. ההצלפה פגעה בידו של היהודי ופצעה אותה.

כאשר שמע על כך האדמו"ר מרוז'ין, התעצב מאוד. ליבו כאב על שבגללו הוכה יהודי וסבל כאב.

במשך ימי שהייתו ביאסי פעל הרבי להשכין שלום בין הצדדים, ואכן הצליח בכך והמגיפה נעצרה. כאשר הכול בא על מקומו בשלום, שב הרבי לביתו.

כעבור כמה שנים נרקמה עלילה נגד הצדיק מרוז'ין. יריביו הלשינו עליו כי הוא זומם להמליך את עצמו למלך. באביב תקצ"ח (1838) נעצר ושהה בכלא עשרים ושניים חודשים.

זמן רב לא אִפשרו השלטונות למשפחתו או למי מחסידיו לבקרו. אחד החסידים, ר' יחזקאל מזוואניץ, היה סוחר גדול ועמד בקשרים הדוקים עם ראשי השלטון. לאחר מאמצים רבים הצליח לקבל היתר לבקר את הרבי למשך רבע שעה.

פני הצדיק הוארו ברגע שראה את החסיד. "ר' יחזקאל", פנה אליו הרבי בחביבות. "זה זמן רב אני תוהה מדוע נגזר עליי מן השמיים לשבת בכלא. התעמקתי בשאלה זו רבות. פשפשתי היטב במעשיי ולא מצאתי חטא שבגינו עליי להיענש במאסר.

"עד שנזכרתי באירוע שקרה ביאסי, כאשר שוטר פצע את ידו של יהודי שבא לקבל את פניי. מאחר שאני הייתי הגורם להתקהלות, הרי שגרמתי כי יהודי יצטער".

הצדיק הוציא מכיסו מפתח ומסר אותו לר' יחזקאל. "סע לביתי ומסור את המפתח לבני משפחתי. הורה להם לפתוח את המגירה שבצד השולחן שבחדרי, ולהוציא משם שקיק שבתוכו כמה מטבעות זהב שערכם רב. את המטבעות קיבלתי בביקורי ביאסי, ומאז הם שמורים בחדרי.

"אמור לבני ביתי כי יבחרו שני חסידים שייסעו לעיר יאסי וינסו לאתר את היהודי שנפצע בעת ביקורי במקום. זכורני ששמו היה וולוול החוכר, ושהחזיק בית מזיגה. הנני מבקש למסור לו את הכסף, ולבקשו בשמי כי ימחל על הצער שגרמתי לו אז".

ר' יחזקאל שמח על הזכות שנפלה בחלקו, להיות שליח נאמן להסרת הסיבה הרוחנית שגרמה למעצרו של רבו. הוא מסר את השליחות לבני הבית, ואלה בחרו מייד שניים מגדולי החסידים והללו יצאו ליאסי. לאחר בירורים גילו כי וולוול החוכר כבר הלך לעולמו, ואולם רעייתו עדיין חיה.

בקושי רב נזכרה האישה בתקרית ההיא. היא הבהירה לחסידים כי בעלה מעולם לא ייחס לזה חשיבות, וגם הפצע הגליד במהירות.

ואולם החסידים הפצירו בה שתקבל את הפיצוי ששלח לה רבם. הם אספו מניין יהודים והלכו לקברו של הבעל, ושם ביקשו ממנו מחילה בשם הצדיק.

החסידים חזרו לבתיהם מאושרים על הזכות שנפלה בחלקם למלא את שליחות רבם. ואכן, כעבור זמן קצר הצליח רבי ישראל מרוז'ין להימלט מכלאו, לצאת מרוסיה ולעבור לעיר סדיגורה שהייתה בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית.


ציון רבי ישראל מרוזין - באהלי צדיקים

(על-פי 'נר ישראל')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)