חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:36 כ"ב באייר התשפ"ד, 30/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אש מותרת ואש אסורה
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1834 - כל המדורים ברצף
איך מרבים בשמחה?
יש חדש
אש מותרת ואש אסורה
פרשת שקלים
חשק מיותר
מתי יבוא? בידינו הדבר
נמצאה הסיבה
בדרכי הבן – לשמח חולים
כנדבת ליבו
רציתי לשאול

פרשתנו נפתחת במילים: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". נאמר על כך במדרש (ילקוט שמעוני ויקהל) שמשה תיקן לעם ישראל "להקהיל קהילות בכל שבת ושבת... ולהורות לישראל דברי תורה".

נאמר בשם האריז"ל (טעמי המצוות לרבי חיים ויטאל, ואתחנן) שהלימוד המרכזי בשבת צריך להיות פנימיות התורה. בששת ימות החול הלימוד העיקרי הוא בחלק הנגלה של התורה, ואילו לימוד פנימיות התורה נעשה בחלק קטן יותר של הזמן; ואולם בשבת הסדר מתהפך – עיקר הלימוד הוא בפנימיות התורה, וללימוד הנגלה מייחדים פחות זמן.

בשבת מתעלים

על יום השבת נאמר בפרשתנו "קֹדֶשׁ הִיא". בספר הזוהר (חלק ג צד,ב) מוסבר, שהמושג 'קֹדֶשׁ' מבטא את עצם הקדושה (בשונה מדבר 'קדוש' שהקדושה היא כמו דבר נוסף על עצם מציאותו). זו מהותה של השבת, שבעצם מהותה היא קודש והיא מרוממת מהעולם.

לכן עיקר הלימוד בשבת הוא בתורת החסידות, שאף היא אינה עוסקת בחיים הגשמיים, אלא בעניינים אלוקיים בלבד – הספירות העליונות, הנשמות וכדומה – וגם במקומות שבהם היא דנה בענייני העולם, הרי זה כפי שהעולם הוא בתורה, ושם אין מקום להעלם והסתר על האלוקות.

לצנן את החום

לפי זה יוסבר גם הציווי: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת". המדרש מציין שיש כאן סייג: "במושבות אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר בבית המקדש". בבית המקדש הקריבו קרבנות גם בשבת, ולצורך זה היו מבעירים אש, אך בכל מקום אחר אסור להבעיר אש.

'אש' מסמלת חום ולהט. ביום השבת, שהוא יום קדוש, אין מקום ל'חום' ולהתלהבות 'בכל מושבותיכם' – בענייני העולם הגשמיים. על האדם לכבוש את להיטותו בעניינים הארציים ולהתייחס אליהם בקרירות ובאדישות. ואולם 'בבית המקדש' – בענייני קדושה – שם האש ראויה ואף רצויה גם בשבת.

השפעה על השבוע

וזה הרמז הטמון בסדר הפסוקים: תחילה "ויקהל משה" – "להקהיל קהילות בכל שבת ושבת", ללמוד את פנימיות התורה. על-ידי זה משיגים את ההמשך – "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", שבשבת היהודי ישתחרר מהלהט וההתלהבות בענייני העולם הגשמיים.

על השבת נאמר בזוהר (סג,ב) "מיניה מתברכין כולהו יומין" – ממנה מתברכים כל ימות השבוע. מי שישקיע את עצמו בשבת בלימוד פנימיות התורה, הלימוד ילווה אותו בימות השבוע, יפחית את המשיכה לעניינים הגשמיים ויפעל שגם לימוד הנגלה ייעשה מתוך הרגשה שזו תורת ה'. לצד זה השפעת השבת תהיה גם בגשמיות כפשוטה – בברכות בבני, חיי ומזוני רוויחא.

(תורת מנחם, כרך יט, עמ' 108)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)